רשלנות רפואית הינה תחום מדיני הנזיקין המאפשרים לנפגע קבלת פיצויים בגין הנזק שנגרם לו.

 

בהקשר הרפואי, הרשלנות הרפואית פירושה מתן שירות רפואי תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, כאשר סטייה זו גרמה נזק למטופל  שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו. גם בתחום הרפואי נתונה לביהמ"ש הסמכות לקבוע מה אינו סביר, כמו בכל נושא אחר. במקרים רבים, ניתן לקבוע מה אינו סביר בהסתמך על המקובל והנהוג במקצוע הרפואה. קיימות ברפואה נורמות מקצועיות מקובלות, פרי לימוד שיטתי וניסיון מצטבר רב. כל רופא חייב להיות בעל ידע מקצועי סביר. על כן, טעויות מצידו ואי נקיטה של דרכי אבחון, ייעוץ וטיפול סבירים, כמקובל במקצוע, יהוו רשלנות.

 

צריך לעמוד בשני תנאים מצטברים להוכחת הרשלנות

 

א. סטייה או אי עמידה של הרופא או הצוות הרפואי בפרקטיקה הרפואית המקובלת.

 

ב. שנגרם נזק.

 

רשלנות רפואית טומנת בחובה מקרים רבים בהם מוגשים תביעות לבתי המשפט: כך למשל רופא שלא התייחס להיסטוריה הרפואית של הפציינט ונתן לו טיפול תרופתי שאינו מתאים לו וכתוצאה מכך לפציינט נגרם נזק. או למשל ביצוע ניתוח שלא על פי הסטנדרטים הרפואיים לביצוע אותו ניתוח, אי ביצוע מעקב רפואי מקובל, אי שמירה על היגיינה וגרימת זיהומים או ביצוע טיפול רפואי מסוים ללא הסכמתו של החולה.

 

ראוי לציין כי רשלנות רפואית אינה מתייחסת אך ורק לרופאים מטפלים, אלא גם לכל אנשי הצוות הרפואי. כך למשל, במקרים בהם פקידת בית החולים או קופת החולים לא מעבירה לרופא את התוצאות שהתקבלו מהמעבדה ובכך קיים איחור באבחון ובטיפול שהיה צריך לתת למטופל. 

 

רשלנות הרפואית מבוססת על סעיפים 35 ו 36 לפקודת הנזיקין הקובעים: עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

 

חובה כלפי כל אדם. החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.

 

כיצד בית המשפט מכריע בתיקי רשלנות?


ההכרעה, המסורה לבית המשפט, נעשית במרבית המקרים, על סמך חוות דעת של מומחים רפואיים מטעם הצדדים. בהסתמך על חוות דעת של מומחים, על בית המשפט לקבוע מהי הרמה המקצועית הטובה בתחום רפואה מסוים, מהן הפעולות הרפואיות שניתן היה לבצע ושהיה צורך לבצע, ומה נעשה בפועל באותו מקרה. כאשר בית המשפט מתקשה להחליט איזו פרקטיקה רפואית היא הנכונה במקרה שנדון, הוא ימנה מומחה רפואי מטעם בית המשפט שלהחלטתו תינתן משקל רב בהכרעת המקרה.

 

איך מוכיחים רשלנות רפואית ומהו הליך התביעה?

 

כדי להוכיח רשלנות רפואית במוסד רפואי, עורך דין מנוסה בתחום ישב עם הלקוח ויערוך לו תחילה תחקיר מקיף אודות הטיפול הרפואי אותו קיבל. חשוב מאוד לדעת את היקף התביעה וסיכוייה כבר בתחילת ההליך כדי למנוע מלהכניס את הלקוח להוצאות ועלויות גבוהות ומיותרות בגין חוות דעת רפואיות. במידה ועורך הדין מצא שיש כדאיות להמשך הטיפול במקרה, יש לאסוף את הרשומות הרפואיות הרלוונטיים לטיפול הרפואי. מיד עם קבלת החומר עורך הדין יערוך השתלשלות עניינים מסודרת ויצביע על הנקודות שלדעתו מעידים על הרשלנות הרפואית.

 

רק לאחר הליך זה עורך הדין יתייעץ עם מומחים בתחום הרפואי לגבי כתיבת חוות דעת רפואית – משפטית. חשוב לציין כי עורך דין מנוסה בתחום יבחר מומחה לכתיבת חוות הדעת שהינו בעל שם בתחום הנדון ושמנוסה בכתיבה רהוטה ומובנת ומנוסה בהתמודדויות אלו בעדויות בבית המשפט. עם סיום כתיבת חוות הדעת על ידי המומחה הרפואי, עורך הדין יבדוק לעומק את חוות דעת המומחה וירשום לו שאלות הבהרה בנוגע לחוות הדעת. רק לאחר הליך זה ומשחוות הדעת תהיה מוכנה סופית עורך הדין יגיש את התביעה בצירוף חוות הדעת.

 

 

פגיעה באוטונומיה

 

פגיעה באוטונומיה היא פגיעה ברצונו החופשי של המטופל לקבל את הטיפול הרפואי ופגיעה בהחלטה על קבלת הטיפול הטוב ביותר. בהרבה מקרים ברשלנות רפואית הרופא המטפל לא מחתים את המטופל על טופס הסכמה לטיפול הרפואי או הניתוח. במקרים אחרים הרופא המטפל לא מפרט כראוי את האופציות הטיפוליות הקיימות לאותה בעיה רפואית של המטופל ובוחר על דעת עצמו שיטת טיפול שלאו דווקא נכונה למטופל באותו מקרה. במצבים מעין אלו ניתן לתבוע גם אם לא נגרם נזק למטופל משום שלילת חופש הבחירה והרצון החופשי לקבל את הטיפול הרפואי ואין בעצם הסכמה מלאה של המטופל לטיפול הרפואי.

 

מקרים אלו לרוב מתרחשים במקרים בהם הניתוח או הטיפול אינם דחופים ונחשבים לרפואת חירום והרופא לא נתן למטופל את מלוא ההסבר על האופציות הרפואיות העומדות בפניו כדי לקבל החלטה מושכלת האם לבצע את הניתוח. חשוב לציין שגם אם המטופל מחוסר הכרה על הרופא לפני ניתוח או הטיפול הרפואי לעדכן את האפוטרופוס לרוב המשפחה ולקבל את הסכמתם לביצוע הניתוח.

 

כותב המאמר עורך דין אילן בנימיני מייצג תובעים בתיקי רשלנות רפואית. האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.


עודכן ב: 02/02/2016