פסיקת בתי המשפט מתמודדת עם התמורות שחלו בשנים האחרונות במסגרת חיי המשפחה ובכלל זה ברצון של גברים לחלק את זמני השהות עם ילידיהם באופן שווה עם האם, ובגידול ההשתכרות בקרב אוכלוסיית הנשים.
ואכן, במצבים בהם שני ההורים נשאו בגידול הילדים באופן מאוזן ושוהים עם ילדיהם בפרקי זמן זהים, וכאשר מצבם הכלכלי של ההורים דומה או זהה או במקרה בו האם משתכרת באופן גבוה יותר מן האב, בתי המשפט, על בסיס של עקרונות צדק ושוויון, קבעו כי יש לקבוע דמי מזונות מופחתים.
יש עוד לציין כי בעניין זה מתגבשת הצעת חוק שנועדה להסדיר את נושא חיוב המזונות באמצעות נוסחה, אשר תביא בחשבון את השתכרותם של כל אחד מההורים וכן את הזמן שהם מקדישים ושוהים עם ילדיהם.
בנוסף, ב-30 לנובמבר 2015 ניתנה החלטה של מועצת הרבנות הראשית לישראל לפיה בשים לב לכך כי גם האם נושאת בעול פרנסת הבית יש להוסיף לשקול הדעת השיפוטי במסגרת פסיקת מזונות ילדים את היכולת הכלכלית של האם.
מהי מגמת הפסיקה של בתי המשפט?
יש לקרוא את המגמות הנשמעות בפסיקה לחלוקת שוויון כלכלי במסגרת פסיקת המזונות תוך התייחסות פרטנית לנסיבותיה של כל משפחה ומשפחה. שכן, הגם שפרקי השהייה של ההורים עם הילדים היא שווה, אין דינם של ההורים ששכרם גבוה והשתכרותם זהה או דומה, כדין הורים שקיים פער משמעותי ביניהם. כמו כן, יש לבחון שלא תיפגע טובת הילדים.
בעניין זה נקבע גם כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שהפחתת המזונות מעלה חשש שמשמורת משותפת תהיה "כדאית" יותר מבחינה כספית, וכך תיפתח חזית חדשה בין ההורים לגבי משמורת הילדים תוך שטובת הילדים עצמם תישכח בלהט היצרים, אם האב ידרוש משמורת משותפת במטרה להפחית בדמי המזונות.
לפיכך, בתי המשפט צריכים לעמוד על המשמר ולוודא היטב שהמשמורת המשותפת היא כנה ואמיתית, ומיושמת באופן המשקף דאגה אמיתית לצורכי הילדים, הן הנפשיים, הן הפיזיים והן הכספיים.
נקודה נוספת למחשבה ושיש לתת עליה את הדעת: הגם שהקריאה לקיים אמות מידה שוויוניות בחיוב המזונות היא לכאורה שובת לב, יש להביא בחשבון את העדר השוויון בין הגבר לאישה בנושאים אחרים בהקשר המשפחתי, כמו למשל כוח המיקוח של הגבר במסגרת הליך הגירושים, ובפרט בענייני הרכוש, משום שהאישה אינה יכולה להתגרש אם הגבר אינו מסכים, ומעמדה בעבודה ובהשתכרות אינו שווה לזה של הגבר, בייחוד לגבי אימהות לילדים קטנים, ובשים לב לכך, שהמקרים בהם קיים פער ככלי משמעותי לטובת האישה הם מועטים, ובנוסף, הפגיעה הכלכלית של האישה בעקבות הגירושים.
בסופו של דבר, הגם שבתי המשפט מאפשרים במסגרת חיוב מזונות הילדים, התחשבות במצבים בהם האם משתכרת בשיעור גבוה ואף מעל השתכרותו של האב ושני ההורים שוהים באופן זהה עם ילידיהם, תוך החלה כאמור, של עקרונות צדק ושוויון, טרם יצאה בשורה עקרונית לגבי ביטול החבות המוחלטת על האב לשלם מזונות תוך החלת "מזונות שוויוניים".
האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי
מאת עו"ד אודליה דנוך-שלום, מומחית בדיני משפחה ודיני עבודה