הצעת החוק היא למעשה תיקון לחוק ותיק משנת 1992 -החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות). החוק הוותיק איפשר להגיש תביעות כנגד מי שגרם למטרד סביבתי ולדרוש מבית המשפט להורות לגורם המפגע לחדול מגרימת המפגע ולהשיב את המצב לקדמותו.


לכאורה, החוק הוותיק היה אמור לשרת את המטרה לשמה נחקק, אלא שהוא לא הציע כמעט כל תגמול כספי לתובע, עובדה אשר במבחן התוצאה הביאה לכך כי החוק לא היה שימושי, וזאת בלשון המעטה.


החוק הוותיק אפשר גם לארגונים סביבתיים להגיש תביעות בשם הציבור כנגד מפגעים סביבתיים, אולם היעדר התמריץ הכספי כאמור, הותיר גם את ארגוני הסביבה הערכיים ביותר אדישים לקיומו.


מהם החידושים?


הצעת החוק מחדשת בשני עניינים מרכזיים: האחד, הרחבת הגדרת "מפגע סביבתי" כך שהוא יחול גם על פגיעה בערכי טבע מוגנים, שעד היום לא זכו להגנת החוק.


והשני, מתן פתח לבית המשפט להורות לגורם המפגע לשלם כספים נוספים לתובע, מעבר לכספי שיקום הנזק, שייועדו למטרות ספציפיות ובהן מחקר סביבתי ופעילות חינוכית.


הארגונים הסביבתיים, שחלקם עומדים מאחורי קידום הצעת החוק, עשויים לפתח ערוץ הכנסה נוסף לפעילותם דרך הגשת תביעות מסוג זה כנגד הגורמים המזהמים.


חיזוק האכיפה אזרחית


המגמה המעניינת העומדת מאחורי הצעת החוק הינה הרחבת החזית האזרחית לאכיפה כנגד הגורמים המזהמים.


מזה זמן רב נטען כלפי רשויות המדינה בכלל והמשרד להגנת הסביבה בפרט, כי הם אינם עושים די למיגור המפגעים הסביבתיים המתרבים בישראל.


עקב כך, גברה המגמה של שימוש בכלים משפטיים אזרחיים על ידי תושבים הסובלים ממטרדים סביבתיים שונים, כמו מטרדי רעש, ריח, זיהום אויר, קרינה ועוד. תושבים אלה, שנואשו מפעולת הרשויות, או יותר נכון מאי פעולת הרשויות, נוקטים ביוזמתם בהליכים שמטרתם להפסיק את המטרדים הסביבתיים.


כאמור, הצעת החוק מאפשרת להגיש את התביעה האזרחית בגין הפגיעה בטבע כנגד גורמי המפגע, מפעלים מזהמים, חברות תשתית ואפילו חברות ממשלתיות, בהתאם לעקרון המזהם משלם, ואף לזכות בפיצוי כספי נוסף.


הפיצוי הכספי הנוסף הנו למעשה "פיצוי חברתי" שיוטל על המזהם בשל נזק לטבע שלא ניתן לשקמו עוד. יודגש, לא מדובר בפיצוי המיועד לטיפול במפגע, לשיקומו או להשבת המצב לקדמותו, אלא על פיצוי נוסף, שנועד "להעניש" את המזהם ולתמרץ את התובע לנקוט בהליכים כנגדו.


ההשפעה המשמעותית של הצעת החוק תהיה על חוק תובענות ייצוגיות.


חוק תובענות ייצוגיות מאפשר כיום להגיש תובענה ייצוגית בגין "מפגע סביבתי" ובעתיד, כאשר תגובש הצעת החוק לכדי חוק מחייב, ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית בגין פגיעה בטבע, לאור הרחבת הגדרת המונח "מפגע סביבתי".


יצוין, כי רשות הטבע והגנים הגישה תובענה ייצוגית בשם המדינה בקשר עם זיהום נחל אשלים לפני כשנה ובמסגרתה נטען כי הנזק הסביבתי עמד על כ-400 מיליון שקלים.

 

אסונות עבר שתרמו לחיקוק החוק


בישראל אירעו בשנים האחרונות מספר אסונות אקולוגיים קשים ביותר, כדוגמת זיהום נחל אשלים על ידי מפעל מזהם, זיהום נחל עברונה בשל פיצוץ צינור נפט של חברת קצא"א, זיהום נחל צין על ידי אותו גורם ועוד, אולם האכיפה הממשלתית כנגד המזהמים לא היתה מרתיעה, על אף הקטסטרופה האקולוגית שנגרמה בעקבותיהם ועל אף שהגורמים המזהמים היו ידועים לכל.


מציאות זו עמדה מאחורי הצעת החוק, אשר הביאה לקבוצה של 75 ח"כ (!) שעמדה מאחוריו, הן מהאופוזיציה והן מהקואליציה, ומכל גווני הקשת הפוליטית, מספר שקשה לדמיין סביב נושאים אחרים בישראל.


בעתיד ניתן יהיה לראות עליה במספר ההליכים המשפטיים האזרחיים כנגד המזהמים, שכן אסונות סביבתיים, לצערנו, ימשיכו להתרחש, אולם ייתכן והסיכון הכלכלי שיביא התיקון החדש לחוק, ירתיע במשהו את המזהמים ויתרום לשיפור במצבה של הסביבה.


מאת עו"ד איל עופר

 

עו"ד איל עופר הנו עו"ד מומחה לדיני איכות הסביבה, בעל משרד עו"ד פרטי העוסק בתחום וכן מרצה בנושא בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ועסקים.
.