במסגרת ההתפתחויות האחרונות, מסתמנת מגמה שלפיה חלק גדול מהמידע אודות המזהמים שנפלטים לאוויר, לקרקע, לים, למים ועוד, מידע שבעבר היה חסוי וסודי, גלוי היום לציבור הרחב במרחק לחיצת כפתור אחת.
במסגרת תהליך הצטרפות מדינת ישראל לארגון ה–OECD, ארגון המדינות לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי שבו חברות רוב המדינות המפותחות והמתועשות האחראיות ל-60% מהתוצר העולמי, התחייבה ישראל לאמץ וליישם עד לשנת 2013 מרשם של פליטות והעברות של פסולת ומזהמים, הידוע בשמו המלא כמנגנון PRTR - Pollutant Release and Transfer Register. בקיצור נכנה אותו "מרשם הדיווח".
למרשם הדיווח שני עקרונות יסוד הנובעים מאמנת קייב (Regulation (EC) No 166/2006 Of The European Parliament And The Council of 18January 2006 – concerning the establishment of a European Pollutant Release And Transfer Register and amending Council Directives 91/689/EEC and 96/61/EC): האחד, הטלת חובת דיווח לרשויות על גורמים בעלי השפעה סביבתית מהותית, והשני, יצירת מאגר סביבתי שיהפוך את המידע נגיש לציבור הרחב, אשר טרם נחשף אליו עד היום.
כפועל יוצא מהאמור, אושר בכנסת וביום 1.4.2012 פורסם חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), תשע"ב- 2012. החוק מחייב גורמים בעלי השפעה סביבתית משמעותית בישראל לדווח על הכמות השנתית של המזהמים הנפלטים לסביבה ועל הפסולת הנוצרת על ידם. המידע יפורסם באינטרנט באופן מלא ויהיה פתוח ונגיש לעיון הציבור ללא תשלום.
למה נועד החוק?
לחוק מספר מטרות עיקריות וחשובות:
1. לרכז מידע אשר שיעזור למקבלי ההחלטות לקבוע מדיניות סביבתית ברמה הלאומית וברמה האזורית.
2. להעמיד את המידע הסביבתי לרשות הציבור, כדי שיעזור לקבלת החלטות ברמת הפרט.
3. הפנמת שיקולים סביבתיים על ידי התעשייה עקב פרסום המידע אודות הפעילות המזהמת לציבור.
4. פרסום המידע יאפשר לזהות אזורים ואוכלוסיות במדינה אשר חשופים יותר למפגעים סביבתיים ובכך יתרום לקידום הצדק הסביבתי בישראל.
לגופים אשר החוק חל עליהם, מספר חובות מכוח החוק
1. חובת מסירת דיווח שנתי לגורם הנדרש בדיווח, כגון מפעל, מכון טיהור שפכים ועוד, אשר יתמקד בנושאים הבאים כהגדרתם בחוק:
- כמות שנתית של כל מזהם שנפלט או הועבר, לרבות שיטת חישוב הכמות והשינוי שחל ביחס לדיווח בשנה הקודמת.
- כמות שנתית של כל סוג פסולת שיצר או העביר, לרבות שיטת חישוב הכמות והשינוי שחל ביחס לדיווח בשנה הקודמת.
- לעניין פסולת או מזהם שהועברו, יש לדווח על יעד ההעברה ועל סוג הטיפול המבוצע ביעד.
- פירוט אם הפליטה, כולה או חלקה, מקורה בתקלה.
- פירוט צריכת המים והאנרגיה.
2. קביעת אופן החישוב מיטבי לפליטות ולהעברות לסביבה.
3. ניהול מרשם פליטות והעברות על ידי המשרד להגנת הסביבה והעמדתו לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד.
במסגרת מרשם הדיווח יפרסם המשרד להגנת הסביבה לכלל הציבור, ללא תשלום, את כלל הדיווחים שהועברו לו על ידי הגורמים המדווחים וכן ציון או דירוג היעילות הסביבתית של הגורמים המדווחים.
לחוק יש "שיניים"
במסגרת החוק נקבעו מנגנוני אכיפה מנהליים ופליליים שנועדו להבטיח את אכיפת החוק. במסגרת כלי האכיפה הפליליים קובע החוק כי הפרת הוראותיו, כגון אי מסירת דיווח שנתי או דיווחים נוספים הנדרשים בהתאם לחוק, חישוב שלא בהתאם לשיטת החישוב המיטבית שנקבעה על ידי המשרד להגנת הסביבה ועוד, יהוו עבירה פלילית שבגינה ייגזר על המפר מאסר שנה או יוטל קנס בגובה של 150,000 שקלים ליחיד ו-600,000 שקלים לתאגיד.
בדומה לחקיקה סביבתית אחרת, מטיל החוק אחריות על נושא משרה בתאגיד אשר לא פיקח ולא עשה כל שניתן לעשות כדי למנוע את ביצוע העבירה.
במסגרת כלי האכיפה המנהליים קובע החוק כי הפרת הוראותיו, כגון אי מסירת דיווח שנתי או דיווחים נוספים הנדרשים בהתאם לחוק, חישוב שלא בהתאם לשיטת החישוב המיטבית שנקבעה על ידי המשרד להגנת הסביבה ועוד, תאפשר לממונה כהגדרתו בחוק להטיל על המפר עיצום כספי בסכום של 10,000 שקלים ליחיד ו-100,000 שקלים לתאגיד.
מה חשוב לדעת?
אם אתם מפעל שפולט חומרים לסביבה, אין ספק כי עליכם להיערך ליישום החוק בדחיפות ובין היתר, לערוך מיפוי של התהליכים המתבצעים במפעל, לזהות את הפליטה לפי הרכב החומרים ולבחור בשיטת החישוב המיטבית, בהתאם להנחיות המקצועיות שגיבש המשרד להגנת הסביבה.
אם אתם תושבים שסובלים מפעילותו של מפעל עליכם לדעת כי החוק מעלה על נס את ערך שקיפות המידע הסביבתי לכלל הציבור על חשבון ערכים אחרים, כגון הזכות לפרטיות, הגנה על סודות מסחריים ועוד.
בעקבות החוק, יהיה הציבור חשוף אף למידע אודות תקלות ולכמות הפליטות המדויקת שנפלטה לסביבה עקב התקלה. חשיפה לסוג מידע זה עלולה להגדיל את הסיכון המשפטי של מפעלים, שכן אין ספק כי מידע מסוג זה עלול להיראות כחומר ראיות מועיל לתביעות עתידיות מצד אזרחים.
מובן כי האמור מובא כמידע כללי ובלתי ממצה ואין לראות בו משום מתן ייעוץ משפטי.