כאשר אדם נפגע במקום ציבורי שהינו לרשות הרבים, אזי יתכן ותהיה לו עילת תביעה כנגד הגורם המזיק, במידה ויוכל להוכיח מספר דברים מצטברים:

• שהמזיק חב את חובת הזהירות כלפי הניזוק.
• המזיק הפר את חובת הזהירות אותה הוא חב כלפי הניזוק.
• לניזוק נגרם נזק גוף.
• קיים קשר סיבתי בין נזק הגוף ממנו סובל הניזוק לבין הפרת חובת הזהירות על ידי המזיק.

כך לדוגמא: הולך רגל שנפגע ברחוב ממפגע המצוי במדרכה, יתכן ויוכל להגיש תביעת נזיקין כנגד העירייה או הרשות המקומית שבתחום שיפוטה ארעה התאונה וזאת במידה ויוכל להוכיח את אותם תנאים מצטברים לעיל אשר הביאו לנזק אשר נגרם לו.

יש לציין כי במקרים מסוג זה יבחן בית המשפט את נסיבות המקרה לגופו ויקבע האם היתה התרשלות מצד הגורם המזיק שכן הגישה המשפטית אומרת שלא ניתן להסיר את כל המפגעים וליצור "איזור סטרילי" ללא נפגעים.

במידה ובית המשפט יתרשם כי הפגיעה נוצרה כתוצאה מרשלנותו של הגורם המזיק אשר יכול היה למנוע ו/או להסיר את גורם הנזק, אזי הפיצוי הכספי שינתן לנפגע הינו בהתאם לפריטי הפיצוי המקובלים בגין נזקים שנגרמים לנפגעים בכל תביעות הנזיקין האחרות.


יש להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום הנזיקין ולהיות מיוצג על ידו בטרם הגשת תביעה.


הערה:
תוכן המאמרים נועד לשימוש אישי בלבד ולא לשימוש מסחרי. המידע המופיע במאמרים דלעיל אינו כולל ולא יחשב ככולל יעוץ משפטי ו/או כל יעוץ אחר. המאמר כולל מידע כללי בלבד, שיתכן שאינו משקף התפתחויות משפטיות מעודכנות. העברה ו/או קבלה של מידע ממשרד עורך דין ערן קונפינו דרך אתר זה אינם יוצרים כל מערכת יחסים של עורך דין-לקוח בין המעביר לבין מקבל המידע כאמור.