מחלת הסוכרת Diabetes mellitus היא פגם בחילוף החומרים של הפחמימות בגוף, ונגרמת כאשר הלבלב לא מצליח לייצר כמות אינסולין מספקת או שיש קושי בקליטת האינסולין בגוף. תפקידו של האינסולין הוא לווסת את רמות הסוכר בדם. כאשר האינסולין חסר הסוכר לא מתפרק וקיימות רמות סוכר (גלוקוז) גבוהות בדם. כאשר המחלה מחמירה, החולה זקוק לתוספת אינסולין חיצונית.

 

כל סוגי הסוכרת מקורם בשיבוש בתפקוד האינסולין או בהיעדרו ובעקבות כך קושי באיזון רמות הגלוקוז בדם, אולם קיימים סוגי סוכרת השונים בגורמים להם, עוצמת התסמינים, ההשפעה היום יומית על חיי החולה וכן בדרכי הטפול וההתמודדות.

 

סוכרת מסוג 1 - סוכרת נעורים מופיעה בעיקר בקרב חולים מתחת לגיל 30. מחלה זו מאופיינת בהרס של תאי הבטא בלבלב המוביל בסופו של דבר לתלות מלאה במתן אינסולין באמצעות זריקות או משאבת אינסולין. סוכרת מסוג 2 פוגעת בעיקר במבוגרים ומתפתחת באיטיות.

 

חייל שלקה במחלה במהלך שירותו הצבאי, כאשר הוא מגיש תביעה למשרד הביטחון, עליו להוכיח ברמה מתקבלת על הדעת כי קיים קשר סיבתי בין תנאי השירות שלו להתפרצות המחלה

 

בע"א 2974/02 (מחוזי תל אביב יפו) קצין התגמולים נ' בריט שרי מדובר היה בחיילת אשר התגייסה לצה"ל בריאה, ואף נקבע לה פרופיל 97. במהלך הטירונות חדר נחש לאוהל ובעקבות כך התקשתה להירגע, לא ישנה לילות שלמים וחששה באופן קבוע להיכנס לאוהל. בהמשך היא לקתה בסוכרת מסוג 1.

 

ועדת הערעורים קבעה בפסק דינה כי היתקלותה של חיילת עייפה ומתוסכלת עם נחש באוהל המגורים מוערכת על פי המבחן האובייקטיבי כארוע שיכול להסביר תגובה נפשית קשה


באשר לצד הרפואי, קיימת הסתברות לקשר רפואי סיבתי בין אירוע דחק נפשי יוצא דופן לבין חשיפת המחלה. מכאן קבע בית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין פריצת מחלת הסוכרת ובין הארועים בשירות הצבאי שיש בהם להסביר במידה מתקבלת על הדעת את פריצת המחלה בעיתוי שבו היא פרצה.

 

בערכאת הערעור היו הדעות חלוקות. כב' השופטת מיכל רובינשטיין קבעה כי אין די בקשר רופף בין פרוץ המחלה לבין השירות הצבאי. נדרש ארוע שיש בו "ממשות". "התקלות בנחש במציאות הישראלית איננו ארוע יוצא דופן". דעת הרוב לעומת זאת סברה כי "במהלך חיינו הרגיל אין אנו נתקלים בנחשים וכל היתקלות בנחש היא ארוע יוצא דופן... בוודאי שלפנינו אירוע יוצא דופן האופייני בנסיבות המקרה הזה לשירותה הצבאי" "מדובר בארוע טראומתי הכרוך בתנאים המיוחדים של השרות הצבאי". מכאן קבע כב' בית המשפט קשר סיבתי עקב השירות בין המתח אותו חשה החיילת שנתקלה בנחש בתוך המאהל לבין פרוץ מחלת הסוכרת.

 

ברע"א 7271/10 ירון אדרי נ' ק. התגמולים דן בית המשפט העליון במקרה של שוטר במשטרת ישראל שנקרא לטפל במקרה של תאונת דרכים קטלנית. לטענת השוטר, האירוע הקשה לו נחשף היה טראומתי עבורו. כחודש לאחר התאונה התגלתה אצלו מחלת הסוכרת.


לטענתו, המחלה פרצה עקב מצב הדחק הנפשי בו היה נתון לאחר שנחשף למראות התאונה הקשים. בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן להתעלם מהכרעות משפטיות סותרות ולכן יש להקים ועדה רפואית שתקבע קריטריונים ברורים מתי יש להכיר בקשר הסיבתי בין התפרצות מחלת הסוכרת לדחק נפשי.

 

חלק מהחיילים אשר במהלך שירותם הצבאי לוקים במחלות שונות ונותרים עם נכות אינם זוכים להכרה מטעם אגף השיקום במשרד הביטחון כנכי צה"ל, וכך נמנע מהם טיפול הולם בפגיעתם והפיצוי שהם זכאים לקבל על פי החוק.


במרבית המקרים הסיבה לכך היא כי הנפגע לא מצליח להוכיח קיום קשר סיבתי בין תנאי השירות לפרוץ המחלה. במקרה שלנו: קשר סיבתי בין הטראומה כחלק מתנאי השירות להתפרצות מחלת הסוכרת.

 

כאשר חייל לוקה במחלת הסוכרת במהלך השירות הצבאי, מומלץ להקפיד על מספר כללים:

 

• לדאוג לקבל מסמך שיכול להעיד על טראומה שאירעה במהלך השירות. דו"ח פציעה או תצהירים של מפקדים או חיילים אחרים שיכולים להעיד על הטראומה.


• מסמך רפואי המעיד על גילוי מחלת הסוכרת. ברב המקרים מספיקה בדיקת דם פשוטה.


• רצוי להתייעץ עם עו"ד המתמחה בנושא משרד הביטחון על מנת לקשור באופן מקצועי את הקשר הסיבתי בין הטראומה לגילוי מחלת הסוכרת.

 

 

הכותבים:


עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין ומשרד הביטחון.


עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.