המשפט העברי הכיר בחובה לשמור על רמת תחזוקה סבירה של רשות הרבים והטיל אחריות נזיקית על מי שיוצר מפגע ברשות הרבים.

וכך כותבת התורה: "וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר: בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ:" (שמות כ"א, ל"ג-ל"ד). המשנה קובעת את ההלכה: "המניח את הכד ברשות הרבים ובא אחר ונתקל בה ושברה פטור ואם הוזק בה - בעל החבית חייב בנזקו. נשברה כדו ברשות הרבים והוחלק אחד במים או שלקה בחרסיה חייב..."

 

במשפט הישראלי פקודת הנזיקין קובעת תנאים מסוימים שרק במידה שהם מתקיימים הנפגע יהיה זכאי לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו לו.

 

התנאי הראשון הוא שהיתה רשלנות של גורם כלשהו שגרמה לנפילה


למשל: מכשול בדרך, בור שלא כוסה וכדומה במקרה כזה יש לנפגע זכות לתבוע את הגוף אשר גרם למכשול או היה אחראי על המקום בו היה המכשול.


למשל, מכשול על מדרכה המיועדת להולכי רגל, ואדם שעבר במקום נתקל במפגע ונפל ונחבל יוכל להגיש תביעה נגד העירייה אשר היא אחראית לתקינות השטחים הציבוריים בתחום שיפוטה. אדם שנפגע מנפילה בתחנת דלק יכול להגיש תביעה נגד בעלי התחנה. למרבה הצער נפילות במתחמי תחנות דלק הן נפוצות בשל ריבוי כתמי דלק ושמן על הרצפה אשר גורמים להחלקת מבקרים.


אדם שנפגע מנפילה בקניון יכול לתבוע את בעלי הקניון. תלמיד שנפגע במוסד חינוכי יכול לתבוע גם מכח פוליסת ביטוח תלמידים וגם תביעת רשלנות מכוח פקודת הנזיקין.

 

לאחר שבית המשפט המוסמך קבע שהנתבעת התרשלה, קיים תנאי נוסף והוא להוכיח שיש קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין התאונה והנזק. כלומר, לא מספיק להוכיח שהנהלת הקניון לא ניקתה את הרצפה. צריך להראות שהלכלוך שנשאר על הרצפה גרם לנפילה ולפגיעות שבעקבותיו.

 

תנאי נוסף שקובעת פקודת הנזיקין הוא שנגרם נזק. לא כל אדם שנפל יוכל לזכות בפיצוי מכוח פקודת הנזיקין. רק כאשר נפילתו נגרמה כתוצאה מרשלנות של גורם מסוים, ונגרם לו נזק כתוצאה מאותה נפילה - מתגבשת עילת תביעה. גובה הפיצוי שהנפגע יקבל תלוי בגובה הנזק.

 

במקרה שנפלתם או נחבלתם חשוב מאד לשמור על מספר כללים:

 

1. תיעוד מדויק ומפורט היכן התרחשה התאונה, כיצד התרחשה ואלו נזקים נגרמו. צילום מקום התאונה, צילום המפגע בשטח שגרם לנפילה, כגון: שלולית מים, מדרכה שקועה, פערים בין אבני המדרכה. חשוב למהר ולצלם את המקום לפני שהמפגע יתוקן ע"י העירייה או בעלי המקום.


2. קבלת פרטי עדי ראיה לתאונה.


3. פניה לקבלת טיפול רפואי והמשך טיפול רפואי ושמירת התיעוד. בראש ובראשונה הקפידו לשמור על בריאותכם!


4. שמירה על קבלות ומסמכים. שמרו על התיעוד הרפואי, סיכומי ביקור אצל הרופאים השונים, מרשמים לתרופות, קבלות על נסיעות או עבור דלק, רכישת תרופות ואביזרים, העסקת עוזרת וכדומה.


5. תלושי שכר לשכירים וקבלות לעצמאיים. רק כך אפשר להוכיח הפסדי שכר.

גם אחרי כל השלבים האלה - הפיצוי לא מובטח. במשפט העברי יש את גישת רבי מאיר לפיה "נתקל פושע הוא" (תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא דף כט.) לפיה אדם שנתקל בדבר מה ונפל האחריות היא עליו.


בת.א. (י-ם) 10793/91 לאה יהושע נ' עיריית ירושלים ואח' קבע כב' השופט פרנקל כי אחריותה של הרשות המקומית איננה אחריות מוחלטת וחובת הזהירות הקונקרטית תתקיים רק אם מדובר בסכנה בלתי רגילה. אמנם היה פגם מסוים במדרכה, אך פגם זה היה יחסית פגם קל, שכמותו יש אלפים רבים במדרכות, ואם בכלל ניתן לכנותו "סכנה" הרי זו סכנה רגילה לחלוטין.


בע"א (י-ם) 4344/97 כהן ג'ני נ' עיריית רמת גן ואח' (תק-מחוזי 98 (1) 1213) קבע בית המשפט המחוזי כי העירייה אינה נושאת באחריות: רחובות ומדרכות עיר אינם "משטח סטרילי" ואין להתייחס אליהם כאל מקום שאין בו סדקים, בליטות ו"גלים" של שיפועים כאלה ואחרים.

 

מדובר במאות קילומטרים של דרכים ומדרכות, שנעשה בהם שימוש על ידי עשרות אלפי אנשים, זאת בנוסף לעגלות, משאיות, כלי רכב וכדומה.

 

בכל מקרה של נפילה או פגיעה כדאי להתייעץ עם עו"ד בעל ניסיון בתחום הנזיקין שיוכל להעריך את סיכויי התביעה, לטפל במקרה שלכם ולהציג בפני בית המשפט את ההוכחות הדרושות באופן מקצועי.

 


הכותבים:


עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין.


עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.