ביום 27.4.2017 נכנס לתוקף התיקון לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959. התיקון משליך באופן מהותי על כל מי שמשרת בכוחות הביטחון, ובין היתר מי שמשרת בשב"כ, בצה"ל, במשמר הכנסת, בשב"ס, במשטרה ועוד.


התיקון לחוק הנכים משליך במיוחד על משרתי הקבע בצה"ל, אשר יוכלו להגיש תביעה לפיצויים במשרד הביטחון במקרה של פגיעה או פציעה, רק אם המחלה או הפציעה אירעו באופן ייחודי לשירות הצבאי, ולא בגין כל פגיעה.


כך למשל, חייל בשירות קבע שנפגע בתאונת דרכים בדרך לשירות הצבאי, או שנפגע בתאונה אחרת שנסיבותיה אינן ייחודיות לשירות הצבאי, למשל החליק בחדרו במגורים בבסיס, על פי התיקון לחוק, לא יוכל להגיש כלל תביעה לקצין התגמולים - משרד הביטחון. במקרה כזה, עליו לתבוע את המוסד לביטוח לאומי בגין פגיעה בעבודה, כמו בכל מקרה אחר שבו אזרח נפצע במקום העבודה.


בתוך כמה זמן חייבים להגיש תביעה לפיצויים במוסד לביטוח לאומי?


אך, אם חייל הקבע יתמהמה ולא יגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי תוך שנה מיום אירוע התאונה - התביעה תתיישן והוא יאבד את זכויותיו!

 

הנושא עלה לדיון בבג"צ כאשר נכה בשיעור 100% שסבל מבעיות רפואיות ונפשיות חמורות לקה במהלך עבודתו בליבו. בעזרת מכר הוא הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה כנפגע עבודה, וחיכה בסבלנות לתשובה. חלפו 3 שנים והוא קיבל לביתו מכתב מהמוסד לביטוח לאומי שדחה את תביעתו.


כשפנה למוסד לביטוח לאומי הסבירו לו כי לפני 3 שנים שלחו לו שני מכתבים: האחד דחה את תביעתו והמכתב השני מסביר לו שהוא זכאי לסיוע משפטי להגשת תביעה בבית הדין האזורי לעבודה.


אותו נכה הגיש תביעה לבית הדין לעבודה, אך השופטת קיבלה את עמדת המוסד לביטוח לאומי כי קיימת תקנה שקובעת: "תוגש תובענה לבית הדין לעבודה תוך שנים עשר חודשים מיום מסירת ההודעה לתובע" ודחתה את תביעתו מבלי לדון בה לגופה וזאת על אף שבידי המוסד לביטוח לאומי לא היה אישור הדואר הרשום שמוכיח את מועד משלוח מכתב הדחייה.


הגורל לא האיר לו פנים גם לאחר הגשת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, שם הפנו השופטים את האצבע המאשימה דווקא אליו וקבעו כי כאשר ראה שהמוסד לביטוח לאומי אינו מחזיר לו תשובה, הוא היה צריך לברר מה עלה בגורל הפנייה שהגיש, ולא לשבת ב"אפס מעשה".


לאחר שלב זה, האפשרות האחרונה היתה הגשת עתירה לבג"צ שאף היא נדחתה. בסופו של יום, שלוש ערכאות שיפוטיות דחו את תביעתו של אותו נכה בלי שהתקיים כלל דיון בשאלה אם הוא זכאי להכרה כנפגע עבודה - הכרה שהוא כה זקוק לה למחייתו. מקרה עצוב כפי שמתאר זאת הנביא עמוס: "כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וּפְגָעוֹ הַדֹּב וּבָא הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדוֹ עַל הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ:" (עמוס ה', י"ט).

 

שימו לב כי מדובר בתקנה היוצרת התיישנות וגורמת לאובדן טוטאלי של זכויות המבוטח.

 

הכותבים:


עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין.


עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.