נער בן 17 טבע בחוף חורי בטבריה באפריל 2015, ונמצא כבר למעלה משנה באשפוז ובשיקום. משפחתו נמצאת במדרון כלכלי תלול. תביעה מסוג המרצת פתיחה הוגשה לבית משפט השלום בצפת, ע"י עוה"ד רונן לפיד מכרמיאל ועו"ד מירב אשל מחיפה - באי כוחה של המשפחה.


תאונה או מחלה של בן משפחה מגייסים את כל המערך המשפחתי, מותחים עד הקצה ומעבר לכך את ההתמודדות הכלכלית של המשפחה ולעיתים קרובות גם מפירים את כל מערכת האיזונים המשפחתית. כאשר קיומה הכלכלי של המשפחה לא היה קל מלכתחילה – ההתמודדות הופכת למדרון תלול.


במצב כזה חשוב למצות כל סיוע מרשויות המדינה. אך מה קורה כאשר הרשויות לא ממלאות את תפקידן והדבר מתגלה ברגע בו אנו זקוקים להן יותר מכל?


ב-29 באפריל 2015 שני תלמידי ישיבת "כנסת ישראל" בני 17 ירדו בשעת בוקר מוקדמת לטבילה בכנרת בחוף חורי, הסמוך לישיבה בה הם לומדים. אחד מהם, נכנס למים. חברו ישב על החוף ולפתע הבחין כי הנער שרוע על גבו על פני המים. הוא הבין שעליו להצילו מטביעה וקרא לעזרה.


יחד עם עוברי אורח משה את הנער מהמים. אנשי "איחוד והצלה" הגיעו לחוף כעבור זמן מה והחלו בפעולות החייאה, טרם הגעתם של צוות מגן דוד אדום אשר פינה את הנער לבית החולים "פוריה" כשהוא מורדם ומונשם.


חלפו 14 חודשים והנער עדיין מאושפז. מבית החולים פורייה הועבר לבית החולים בצפת, ולאחר מכן לבית החולים "שיבא" לשיקום במחלקת נפגעי ראש. הנער הוכר על ידי הביטוח הלאומי כנכה ברמה של 100% ומקבל קצבת נכות מלאה, קצבת שירותים רפואיים וקצבת ניידות מלאה.


הנער, בן למשפחה חרדית, היה עד למועד התאונה תלמיד ישיבה בריא ומתפקד. הוריו, כואבים ודואגים, לא מסוגלים לעזוב את מיטתו. הנסיעות התדירות למרחקים, הצורך להיעזר באחרים בטיפול בילדים הנוספים שבבית וההיעדרויות מהעבודה יצרו נטל שהמשפחה לא עמדה בו והביא אותה לקריסה כלכלית.


ההורים פנו לעורך הדין רונן לפיד ועו"ד מירב אשל המתמחים בתחום הנזיקין. כצעד ראשון, פנה עורך הדין לפיד בתביעה לפוליסת ביטוח תאונות אישיות שכל רשות מקומית מחויבת לעשות עבור כל התלמידים הלומדים במוסדות החינוך שלה.


החוף לא סומן על ידי הרשויות כחוף אסור לרחצה


הוריו של הנער, שהיה כאמור תלמיד בישיבה בטבריה, שילמו שכר לימוד הכולל חיובים עבור פוליסה כזו. למרבה התדהמה התברר לעורך הדין לפיד כי הפוליסה המכסה את תלמידי המוסד החינוכי בו למד הנער בוטלה כשלושה חודשים לפני אירוע הטביעה, מסיבה לא ידועה ובניגוד גמור לחובת הרשות המקומית על פי חוק.


על מנת לדאוג קודם כל לצרכי הקיום הבסיסיים, להשאיר את הראש מחוץ למים ולא לטבוע בים הכאב הנורא והמטלות המרובות, הגיש עו"ד לפיד תביעה כנגד עיריית טבריה לשלם לתובע את הפיצוי לו היה זכאי אילו הייתה העירייה ממלאת את חובותיה, בהתאם להוראות החוק.


תביעה זו הוגשה לבית משפט השלום בצפת בתביעה מסוג המרצת פתיחה המאופיינת בהליך מהיר אשר מטרתו העיקרית - קבלת סעד ראשוני ומיידי העשוי להקל במעט על מצבה הכלכלי של המשפחה.


במקביל לתביעה כאמור, הגישו עו"ד רונן לפיד ועו"ד מירב אשל תביעת נזיקין בבית המשפט המחוזי בנצרת, בגין רשלנותם הן של עיריית טבריה והן של המדינה, למלא את חובתם על פי חוק הסדרת מקומות רחצה.


החוף לא היה מסומן כחוף אסור לרחצה, לא הוצבו בו שלטי אזהרה ולא נמנעה כניסת מתרחצים לחוף על ידי גידור או על ידי קנסות על המתרחצים הפוקדים את החוף תדיר. יתרה מכך, קיים כביש גישה סלול בין הישיבה לבין החוף, כמחצית הדרך, שיוצר אשליה שהחוף מותר לרחצה.


שני המומחים, ד"ר יעקב ניר - גיאולוג ימי וחופי, ומר יצחקי גל - חוקר ימת הכנרת, מסרו בתיק זה חוות דעת מקצועית שמסבירה ומפרטת את טענות המשפחה. חוות דעת לגבי רשלנות הרשויות סוכמה על ידי עו"ד אינג' גדי הולר.


עתידו של הנער ויכולתו להקים משפחה נלקחו ממנו, ויחד איתם אושרה ושלמותה של משפחתו. עתה נדרש בית המשפט לעמוד לצד המשפחה. כאמור, את בריאותו של הנער לא ניתן יהיה להשיב כבטרם האירוע אך פיצוי כספי הולם יאפשר את התאוששות התא המשפחתי, לצד הכאב שילווה אותם.


הליך 30107-02-16, בית משפט השלום צפת