הזכאות להגשת תביעה בגין פגיעה בשירות צבאי ובעקבותיה לקבל פיצוי הולם מעוגנת בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) התשי"ט - 1959 (להלן: "חוק הנכים").


חוק הנכים קובע כי חייל בשירות סדיר, מילואים וקבע, וכן שוטרים, שב"כ, שירות בתי הסוהר, ומשמר הכנסת, יחול עליהם חוק הנכים על פי התנאים שנקבעו בו. כל מחלה או חבלה שאירעה תוך כדי ועקב השירות הביטחוני מזכה את הנפגע לבקש הכרה כנכה צה"ל (סעיף 1 לחוק הנכים).

 

חייל (או כל משרת אחר בכוחות הביטחון כפי שפורט לעיל) שלקה במחלה או נפצע במהלך שירותו הצבאי (או השירות הביטחוני - לפי העניין), כאשר הוא מגיש תביעה למשרד הביטחון, עליו להוכיח ברמה מתקבלת על הדעת כי קיים קשר סיבתי בין תנאי השירות שלו להתפרצות המחלה או לפגיעה שהוא סובל ממנה. ללא ההוכחה הזו, הוא לא יזכה להכרה כנכה צה"ל!

 

הזכאות להגשת תביעה לאגף השיקום במשרד הביטחון היא גם כאשר מדובר בפגיעה או במחלה שהיתה קיימת לפני תחילת השירות אך הוחמרה בשל תנאי השירות הביטחוני. גם פגיעה שארעה במהלך חופשה מהצבא מזכה את החייל, בתנאים מסוימים, להגיש תביעה למשרד הביטחון.

 

המועד להגשת התביעה


תביעה של חייל משוחרר להכרה בנכותו מכוח חוק הנכים מתיישנת בחלוף שלוש שנים מיום שחרורו משירות צבאי, וזאת בהתאם לסעיף 32(א) לחוק הנכים אשר קובע תקופת התיישנות מקוצרת, אלא אם כן מדובר ב"חבלה רשומה", למשל יש דו"ח פציעה שמתעד את התרחשות החבלה.

 

הליך בירור התביעה


התביעה מועברת לקצין התגמולים לצורך קביעה אם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה ממנה סובל הנפגע לבין השירות הצבאי. ברב המקרים יוזמן הנפגע לפני מומחה רפואי אשר יבדוק את הנפגע, יבדוק את תיקו הרפואי ויחווה את דעתו בעניין קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לתנאי השירות הצבאי.

 

החלטת קצין התגמולים נשלחת לנפגע בכתב באמצעות הדואר. אם קצין התגמולים החליט כי קיים קשר סיבתי כאמור, יוזמן הנפגע לוועדה רפואית אשר תקבע את דרגת נכותו בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) תש"ל-1969.

 

ערעור על החלטת קצין התגמולים


כאשר ק. התגמולים קובע שלא מתקיים קשר סיבתי בין הפגיעה לבין השירות הצבאי, משמעות הדבר כי התביעה נדחית. הנפגע רשאי להגיש ערעור על החלטת קצין התגמולים תוך 30 ימים מיום שהחלטת ק. התגמולים הגיעה לידו לוועדה מיוחדת היושבת בבית משפט השלום. הוועדה מורכבת משופט ושני רופאים.

 

בפועל מדובר בתביעה משפטית לכל דבר וענין, וכאשר התביעה מוגשת בצורה לא מקצועית היא עלולה להידחות. כדאי בשלב זה להיעזר בשירותיו של עורך דין מקצועי. על פסק הדין של ועדת הערעורים ניתן לערער לבית משפט מחוזי.

 

ועדה רפואית מחוזית של משרד הביטחון


רק לאחר שהנפגע עמד בנטל הראשוני, ונקבע כי מתקיים קשר סיבתי בין הפגיעה לתנאי השירות הצבאי, מוזמן הנפגע לוועדה רפואית אשר תקבע את דרגת נכותו.


בוועדה הרפואית יושב רופא מומחה בתחום הפגיעה שבה מדובר. לעיתים מדובר על וועדה שמורכבת ממספר רופאים. על הנפגע להציג בפני הוועדה את מצבו הרפואי, להסביר מאלו פגיעות הוא סובל וכיצד הן משפיעות על תפקודו בחיי היום-יום.

 

לנפגע יש זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין בפני הוועדה. מאחר שלכל נפגע מוקצב זמן קצר לשטוח את טענותיו בפני הוועדה, מומלץ לבוא לוועדה בליווי עורך דין שידאג להציג בפני הוועדה את התמונה הרפואית הכוללת בצורה הטובה ביותר.

 

הוועדה הרפואית רשאית לקבוע כי לא נותרה נכות כתוצאה מהפגיעה, לקבוע נכות זמנית או נכות קבועה ולקבוע כי חלק מהנכות של הנפגע נובעת ממצב רפואי קודם אשר לא נוצר בעת השירות הצבאי או כתוצאה ממנו. במקרה כזה רשאית הוועדה הרפואית להפחית את אחוזי הנכות הנובעים ממצב רפואי קודם מהנכות הכוללת ולקבוע אחוזי נכות סופית המשקפים את הנכות כתוצאה מתנאי השירות בלבד.

 

הגשת ערעור על החלטת הוועדה הרפואית המחוזית


ניתן להגיש ערר על החלטת הועדה הרפואית לוועדה רפואית עליונה בתוך המועד שנקבע לכך בהחלטת הוועדה. הוועדה הרפואית העליונה מורכבת בדרך כלל משלושה רופאים. גם כאן מומלץ להופיע בפניה בליווי עורך דין מקצועי לאחר שהוגשו לה טיעונים מבוססים ומנומקים בכתב אשר מסבירים בצורה רהוטה מדוע חלה טעות בקביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון.

 

להחלטת הוועדה הרפואית חשיבות רבה מאד. אחוזי הנכות שייקבעו בוועדה יקבעו את סוג וגובה הפיצוי שהנכה יקבל, אם יקבל פיצוי חד פעמי או קצבה חודשית וכן זכויות נוספות כגון טיפול רפואי ושיקום על חשבון משרד הביטחון, מימון לימודים על חשבון משרד הביטחון ועוד.

 

על החלטת הוועדה הרפואית העליונה ניתן להגיש ערעור לבית משפט מחוזי בשאלה משפטית בלבד תוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה על ידי הנפגע.

 

החמרת מצב


במקרה שחלה החמרה במצבו של הנפגע לאחר שנקבעו לו אחוזי הנכות, הוא רשאי להגיש תביעה להחמרת מצב ויזומן לוועדה רפואית נוספת אשר תבחן את מצבו.

 

לסיכום, ההליך בפני משרד הביטחון כולל מספר שלבים אשר כל אחד מהם עלול להוביל לדחיית התביעה. נטל ההוכחה לכל אורך הדרך הוא על כתפי החייל הנפגע. עליו להוכיח בפני קצין התגמולים קשר סיבתי בין הפגיעה לתנאי שירותו הצבאי ולאחר שעבר משוכה זו, עליו להוכיח בפני הוועדה הרפואית את גובה הנכות שנותרה לו כתוצאה מהפגיעה.

 

חלק מהחיילים אשר נפצעים במהלך שירותם הצבאי ונותרים עם נכות אינם זוכים להכרה מטעם אגף השיקום במשרד הביטחון כנכי צה"ל, וכך נמנע מהם טיפול הולם בפגיעתם והפיצוי שהם זכאים לקבל על פי החוק. מסיבה זו מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד שתחום התמחותו בדיני הנזיקין ויש לו ניסיון בתביעות מול משרד הביטחון.

 

הכותבים:


עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין ומשרד הביטחון.


עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.