חיילים רבים מתגייסים לצה"ל בריאים לחלוטין, לעיתים בפרופיל רפואי 97 אך מסיימים את השירות הצבאי למרבה הצער כשהם סובלים מנכות. בפני חייל שנפצע במהלך השירות הצבאי פתוחה הדרך להגיש תביעה לאגף השיקום במשרד הביטחון במטרה להכיר בפציעה כפציעה שנגרמה "עקב שירותו הצבאי".


זו יכולה להיות פציעה פיזית, מחלה או הפרעה נפשית. בתביעה מסוג זה עליו להוכיח כי הנכות שלו נגרמה תוך כדי השירות הצבאי ועקב תנאי השירות. ללא ההוכחה הזו, הוא לא יזכה להכרה כנכה צה"ל!


במילים אחרות, על הנפגע מוטל להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הנכות שהוא סובל ממנה לבין שירותו הצבאי. הדרך להוכחת הקשר הסיבתי לא פשוטה כלל!


כאבים בברכיים היא תלונה שכיחה מאד בקרב חיילים שעוברים טירונות ובקרב לוחמים. ברוב המקרים המקור לכאבים בברכיים הם עומסים שגורמים לנזקים מצטברים או חבלות.

 

מפרק הברך הוא המפרק הגדול ביותר בגוף. הוא מורכב משני מפרקים: מפרק אחד נוצר מהמפגש של החלק התחתון של עצם הירך FEMUR עם החלק העליון של השוק TIBIA והמפרק השני נוצר מהמפגש בין פיקת הברך PATELLA לבין שקע המצוי בעצם הירך. במפרק ירך-שוק יש שתי "כריות" שעשויות מסחוס ונקראות מיניסקוס MENISCUS. תפקידן לבלום זעזועים.


בברך יש מספר רצועות וגידים מייצבים. מפרק הברך נתון בתוך מעטפת קשיחה שבו נמצא נוזל שנקרא נוזל סינוביאלי.

 

פגיעות בברך יכולות להתרחש בשל פציעות מסוגים שונים, בעיקר נפילות או תאונות שונות לרבות תאונות דרכים


הנזקים שעלולים להיגרם מחבלה בברך כוללים מתיחה או קריעה של אחת מהרקמות הרכות בברך, ובכללן רצועות, גידים ושרירים, שבר באחת מהעצמות או נקיעה או פריקה של הברך או פיקת הברך.


כל נזק מסוג כזה יחולל דלקת, כאב בברך, והגבלה ביכולת התנועה של הברך. פציעה יכולה גם לגרום לנזקים לעצבים, לגרום לפגיעות נוירולוגיות שונות, פגיעות בכלי דם ולגרום לדימום, נפיחות ונמק.

 

במקרה של פציעה במהלך השירות חשוב מאד לוודא כי ימולא דו"ח פציעה סמוך למועד הפציעה. את דו"ח הפציעה ממלא הרופא המטפל או רופא היחידה על גבי טופס 141. חשוב מאד לוודא שמפורטים בו נסיבות הפציעה, השתלשלות האירועים שהובילה לפציעה, וסוג הטיפול הרפואי שניתן.

 

סוג נוסף של פגיעות ברכיים ששכיחות מאד בקרב חיילים, הן פגיעות ברכיים שנגרמות מעומסי יתר: עומסים הנובעים מהרמת משאות, או בשל ביצוע מטלות ותנועות חוזרות על עצמן. עומסים אלו גורמים לבלאי ולנזקים מצטברים.


ההמלצה הראשונה לחיילים אשר חשים כאבים באזור הברך או קושי בהנעת הברך לפנות לרופא ביחידה ולבקש הפניה לאורתופד לשם קבלת אבחנה סופית של הגורם לכאבים ולהתאמת טיפול מתאים. מומלץ לא לדחות את הבדיקה הרפואית על מנת לא להחמיר את הפגיעה.

 

משך הזמן שבו סובלים מכאבי ברכיים וסוג הטיפול הדרוש תלוי בחומרת הפגיעה


הקושי העיקרי בהגשת התביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון הוא חוסר תיעוד, דבר המקשה מאד על הנפגע להוכיח את תביעתו. כדי להתגבר על הקושי הזה, חשוב לוודא כי התלונות של החייל על כאבי ברכיים תועדו, ובמקרה של תאונה לוודא שמולא דו"ח פציעה על ידי רופא היחידה שנחתם על ידי המפקד.


חשוב להביא עדויות של מפקדים וחברים ליחידה על תנאי השירות שבמהלכו היתה הרמת משאות כבדים או הרמת משאות תכופה, גורם שהביא לעומסים גדולים או עומסים חוזרים על הברכיים.

 

התביעה שמגיש חייל שנפגע במהלך השירות למשרד הביטחון היא תביעה משפטית לכל דבר וענין, וכאשר התביעה מוגשת בצורה לא מקצועית היא עלולה להידחות או שהנפגע נדרש להשלים פרטים חסרים שבחלוף הזמן קשה מאד להשיג אותם.


כדי להצליח בתביעה, מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד שיש לו ניסיון בתחום אשר ילווה את הנפגע לכל אורך ההליך, ויוודא שהוא מקבל את מלוא זכויותיו הרפואיות והכספיות המגיעות לו על פי דין.


הכותבים:


עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין ומשרד הביטחון.


עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.