אירועים קשים הכרוכים בחשיפה למצבי דחק, מצבי לחץ וסיכון עלולים להוביל את האדם שנחשף להם לתגובה נפשית קשה ומתמשכת. התגובה המיידית לאירוע טראומתי היא על פי רוב "תגובת דחק חריפה" (Acute Stress Reaction) (מה שמכונה "הלם קרב" או "תגובת קרב") אשר מוגדרת לטווח הקצר - עד יומיים.


אך כאשר התסמינים הנפשיים ממשיכים יתכן ומדובר בהפרעת דחק פוסט טראומטית PTSD


הפרעת דחק פוסט טראומטית יכולה להתפתח גם מבלי שקדמה לה תגובת דחק חריפה, ולפעמים היא מופיעה רק בחלוף חודשים או שנים מהאירוע הטראומטי (תגובה מושהית או מאוחרת).

 

הפרעת דחק פוסט טראומטית עלולה להימשך שנים רבות, גם במקרים שהנפגע מקבל את הטיפול המתאים. מדובר על תסמונת שעלולה להיות מלווה במצוקה קשה ובנכות נפשית גבוהה. לא תמיד החולה ובני משפחתו יודעים מהן הזכויות שלהם, מה לעשות ולמי לפנות, ובנוסף להתמודדות עם הסבל בעקבות הפגיעה הנפשית, עליהם להתמודד עם מערכת בירוקרטית סבוכה ואטומה.

 

חיילים רבים נחשפים במהלך שירותם הצבאי למצבי לחץ וסיכון רבים, חלקם הגדול בעתות מלחמה ובפעילות מבצעית, אך יש גם מקרים של חיילים שלא היו לוחמים אך חבריהם המתים שראו, המקרים הקשים ששמעו, החיים שאולי יכלו להציל חוזרים אליהם בלילות, וזה לא יוצא להם מהראש. הם מפתחים פוסט טראומה כאילו היו בשדה הקרב.

 

כבר התורה הכירה בנושא של פגיעה פוסט טראומטית "וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה" (דברים כ"ח, ל"ד). המחקר בנושא החל בעקבות מלחמת העולם הראשונה וקיבל תנופה לאחר מלחמת וייטנאם בשנות ה- 70.


לנוכח השיעור הגבוה של לוחמים אמריקאים שנותרו עם פגיעות נפשיות בעקבות המלחמה, התגבשה ההכרה כי התנסות טראומטית עלולה לגרום להפרעה פסיכיאטרית ייחודית, אשר קיבלה הגדרה בשם Post Traumatic Stress Disorder והכרה רשמית ב-DSM - ספר ומדריך האבחנות האמריקאי להפרעות נפשיות בהוצאת האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. במדריך ה-DSM תועד התיאור הקליני של התסמונת, אשר מתאר את דפוסי ההתמודדות עם החוויה הטראומטית.

 

לא רק לוחמים יכולים לפתח הפרעת דחק פוסט טראומטית


מקרה מצער של תצפיתנית שעברה אירוע מסעיר. היא לא הסיטה את עיניה מהמסך. היא הזהירה את החיילים "אל תצאו מהג'יפ" וראתה את החיילים יוצאים, רצים לכיוון המחבל, והוא יורה בהם.


לאחר האירוע, הגיע אחד הקצינים לעמדת התצפיתניות וצרח על התצפיתנית שהיא אשמה במותם של החיילים. במאמר מוסגר יצוין שהיא לא היתה אשמה ועשתה הכל נכון מצידה. אבל מאז אותו אירוע חייה נהפכו לחלום בלהות. היא אומנם לא היתה בסכנת חיים ממשית, אך ההרגשה האיומה שכביכול בגללה אותם חיילים נהרגו, אותה הרגשה קשה של אשמה, נהפכה לתחושה איומה שאינה יכולה לשאת.

 

גם חיילים בעמדות הקשר בחמ"ל מתמודדים עם מצבים לא קלים בהם עלולים להתפתח סימפטומים פוסט טראומטיים


אל החיילים האלה מגיעים כל הדיווחים מהשטח, אותם דיווחים לא מסוננים ולא מצונזרים, דברים מחרידים וזוועות בלתי נסבלות בזמן אמת. רק לשמוע חייל חסר אונים עם חבר מדמם בידיים שיורים עליו.

 

יש הרבה מקרים שהחייל לא חושב שיש להם השפעה עליו, ואחרי תקופה הכל מתחיל לעלות. מקרים שאף אחד לא שואל, אף אחד לא מתעניין, כולם חושבים שהכל בסדר - אך הדברים צפים ועולים, ולא נותנים לישון בלילה.


אבחנה של הפרעת דחק פוסט טראומטית נעשית על ידי פסיכיאטר. נפגע אשר מגיש תביעה למשרד הביטחון עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה הפוסט טראומטית שהוא סובל ממנה לבין שירותו הצבאי.


בעוד שבמקרה של פגיעה גופנית פיזית קל יותר להצביע על הקשר הסיבתי בין החבלה לשירות, ולהעריך את מידת הפגיעה ואת הנכות הנלווית לפגיעה זו, הדברים מורכבים יותר בפגיעה נפשית.

 

במקרים אלה על בית המשפט לענות על השאלה באיזה מידה ניתן לקשור את גורמי הדחק הנפשי להופעת הפגיעה והנכות הנפשית. לשאלה זו אין תשובה חד משמעית.

 

לעיתים פגיעות נפשיות מתגלות מאוחר, רק לאחר שנים. לעיתים קשה לאתר את שורש הבעיה, או את האירוע המסוים שגרם לבעיה. יש מקרים שבהם הנפגע לא פונה לטיפול עקב חוסר מודעות לפגיעתו הנפשית או מחשש מסטיגמה.


ניתן להגיש תביעה גם בחלוף שנים רבות לאחר סיום השירות, אך חייבים להוכיח קיומו של אירוע טראומתי שיכל לגרום להתפתחות הפגיעה הנפשית. בתי המשפט אף מאפשרים לדון ב"ראיה חדשה" לגבי הנכות, גם בחלוף זמן רב מאז האירוע.

 

רגישות רבה ורמה מקצועית גבוהה נדרשים בטפול וייצוג נפגעי פוסט טראומה בפני משרד הביטחון. מדובר בפגיעה אשר גורמת סבל רב לחולה. על אף ההתקדמות במחקר בנושא הפוסט טראומה, וההכרה הרשמית בפגיעה פוסט טראומטית כפגיעה נפשית, הדרך לקבלת הכרה במשרד הביטחון אינה פשוטה כלל. כדאי שעו"ד מנוסה מתחום זה ילווה את הנפגע במיצוי זכויותיו מול משרד הביטחון.

 

הכותבים:


עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין ומשרד הביטחון.
עו"ד אפרים בנדר, עו"ד, תואר שני בסוציולוגיה, תואר ראשון בסוציולגיה ופסיכולוגיה, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.