תאונות החלקה באזור הבריכה או במלתחות הן די שכיחות, ולכן חשוב מאד לנהוג במשנה זהירות בהליכה ליד הבריכה. בסביבות בריכת שחיה קיימים מקורות חשמל שונים לרבות מתקנים הממוקמים בתוך הבריכה עצמה. פגיעות מהתחשמלות עלולות להיות חמורות או קטלניות. טביעה בבריכה עלולה להסתיים במוות או בנזק מוחי אשר יותיר את הנפגע עם נכות צמיתה.


במקרה של תאונה בבריכה או בסביבתה:


1. יש לפנות קודם כל ומיד לקבלת טיפול רפואי. בראש ובראשונה הקפידו לשמור על בריאותכם!


2. חשוב לציין את נסיבות התאונה בעת קבלת הטיפול.


3. חשוב לשמור כל מסמך רפואי וכל תוצאה של בדיקה רפואית, סיכומי ביקור אצל הרופאים השונים, מרשמים לתרופות, קבלות על רכישת תרופות ואביזרים, קבלות על נסיעות או עבור דלק, וכדומה.


4. תיעוד מדויק ומפורט היכן התרחשה התאונה, כיצד התרחשה ואלו נזקים נגרמו. צילום מקום התאונה. אם התאונה נגרמה בעקבות פגם כלשהו במתקן - חשוב לצלם את הפגם. חשוב למהר ולצלם את המקום לפני שהמפגע יתוקן על ידי בעלי המקום.


5. לבקש את הפרטים של המציל. לתעד היכן היה המציל בעת התרחשות התאונה, וכמה מצילים היו במקום, והערכה של כמות המתרחצים.


6. אם היו עדים לתאונה כדאי לבקש מהם פרטי התקשרות על מנת שיהיה ניתן להביאם למסור עדות בבית המשפט.


חובותיהם של הרשויות המקומיות ומפעילי בריכות השחייה הוסדרו במספר תקנות וחוקים, כגון:


• חוק הסדרת מקומות רחצה תשכ"ז-1964.


• תקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה) התשס"ד-2004.


• צו הסדרת מקומות רחצה (מצילים, סדרנים, פקחים ומגישי עזרה ראשונה) תשכ"ו-1965.


• צו הסדרת מקומות רחצה (סדרים ואיסורים במקומות רחצה מוכרזים) תשכ"ה-1965.


גם המשפט העברי הכיר באחריות המוטלת על בעל תפקיד שתפקידו לפקח ולהתריע מפני סכנה כאשר חיי אדם מוטלים על הכף. אמנם בתקופת התנ"ך לא היו בריכות שחיה ומצילים, אך ניתן להקיש על האחריות שמוטלת על מציל מהקטע להלן:


"בֶּן אָדָם דַּבֵּר אֶל בְּנֵי עַמְּךָ וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶרֶץ כִּי אָבִיא עָלֶיהָ חָרֶב וְלָקְחוּ עַם הָאָרֶץ אִישׁ אֶחָד מִקְצֵיהֶם וְנָתְנוּ אֹתוֹ לָהֶם לְצֹפֶה. וְרָאָה אֶת הַחֶרֶב בָּאָה עַל הָאָרֶץ וְתָקַע בַּשּׁוֹפָר וְהִזְהִיר אֶת הָעָם: וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וְלֹא נִזְהָר וַתָּבוֹא חֶרֶב וַתִּקָּחֵהוּ דָּמוֹ בְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה -אֵת קוֹל הַשּׁוֹפָר שָׁמַע וְלֹא נִזְהָר דָּמוֹ בּוֹ יִהְיֶה. וְהוּא נִזְהָר נַפְשׁוֹ מִלֵּט. וְהַצֹּפֶה כִּי יִרְאֶה אֶת הַחֶרֶב בָּאָה וְלֹא תָקַע בַּשּׁוֹפָר וְהָעָם לֹא נִזְהָר וַתָּבוֹא חֶרֶב וַתִּקַּח מֵהֶם נָפֶשׁ הוּא בַּעֲוֹנוֹ נִלְקָח וְדָמוֹ מִיַּד הַצֹּפֶה אֶדְרֹשׁ:" (יחזקאל ל"ג, ב'-ו').


בבואו של בית המשפט לבחון את התנהלות מפעילי בריכת השחייה הוא יבחן האם עמדו מפעילי בריכת השחייה בתקנות המוטלות עליהם בזמן הפעלת הבריכה. כך למשל יבחן בית המשפט אם עמדת המציל מאפשרת תצפית ברורה על המתרחש בבריכה, קיומו של ציוד עזרה ראשונה תקין וציוד הצלה, סימונים על דפנות הבריכה, סימון עומק המים, שילוט, צבע קרקעית הבריכה ועוד.


יחד עם זאת עומדים השופטים גם על התנהגותו של הנפגע - האם נהג כאדם סביר ואחראי, האם ההורים השגיחו על הילד, וכדומה.


במקרים אלה אין מקרה אחד דומה למקרה אחר. בפסק הדין מריסאת נ' מרכז ספורט סחנין מדובר על צעיר שטיפס על הסולם כדי לצאת מהבריכה, אך כאשר הניח את רגלו על שפת הבריכה הוא החליק לטענתו בגלל שאריות לכלוך שהיו על שפת הבריכה. השופטת קבעה כי מרכז הספורט הפר את חובת הזהירות שמוטלת עליו, בכך שהימצאות טחב במקום מהווה תוספת לסיכון הרגיל ליד הבריכה, ועל כן על מרכז הספורט לפצות את הנפגע.


יחד עם זאת קבעה השופטת כי יש לייחס לנפגע אשם תורם בגובה 30%. מקרה דומה של ילד שהחליק בבריכת השחייה במלון הנסיכה באילת ובית המשפט חייב את בית המלון וחברת הביטוח שמבטחת אותו לפצות את הורי הקטין על כל הנזקים שנגרמו.


בפסק הדין נימני נ' כפר המכביה חייב בית המשפט את בעלי המקום לפצות את התובע בשל התרשלות בטיפול בתובע לאחר שנפגע.


המסקנה היא שכדאי להיזהר ולהשגיח היטב על הילדים בפעילות נופש בכלל, ובזמן השהייה בבריכה ובשטחה בפרט. אי אפשר להיזהר תמיד. יחד עם זאת צריך להתנהג בצורה סבירה בהתאם לתנאי המקום ובהתאם לגיל הילדים.


לאחר התרחשות תאונה ניתן לנקוט בפעולות אשר יחזקו את סיכויי התביעה בבית המשפט. חשוב לזכור כי תביעת פיצויים בגין רשלנות אינה דבר פשוט ומומלץ להתייעץ עם עו"ד מתחום הנזיקין לפני הפניה לבית המשפט.


הכותבים:


עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין.


עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.