חייל צה"ל אשר נפצע או חלה במהלך השירות הצבאי, ועבר בהצלחה את השלב הראשון של החלטת קצין התגמולים, אשר קבע כי "המחלה או החבלה אירעה תוך כדי ועקב השירות הבטחוני" יוזמן לוועדה רפואית אשר תקבע אם וכמה אחוזי נכות מגיעים לאותו נפגע.


קביעותיהן של הוועדות הרפואיות משפיעות באופן מכריע על זכויות הנכים בעתיד - על קבלת הטיפול הרפואי בלשכות השיקום, על שיעור התגמולים הכספיים והזכויות המגיעות לנכה צה"ל.


החלטות הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי (לסוגיהן השונים) קובעות למעשה את גובה הפיצוי אשר ישולם לנפגע.


על אף שמדובר בגופים שונים ובזכויות שונות, העקרונות דומים: הועדה הרפואית מורכבת מרופא המתמחה בתחום רפואי מסוים או מצוות רופאים מקצועיים. תפקיד הרופא בוועדה הרפואית לקבוע מה הן המחלות או הליקויים הרפואיים שהנבדק סובל מהם, ו"לתרגם" אותם לאחוזי נכות רפואית. להלן מספר נקודות שיסייעו להופעה יעילה מול הוועדה.


להגיע בזמן לוועדה


כבר אמר החכם באדם: "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" (קהלת, ג', א'). וכבר חכמינו ז"ל אמרו "איזהו מכובד המכבד את הבריות" (אבות, פרק ד' משנה א'). חשוב להקפיד להגיע בזמן שנקבע וצוין בהזמנה. הכניסה לחדר הוועדה אינה תמיד לפי הסדר ההגעה. הוועדה מקבלת את הנבדקים בהתחשב בסיבות רפואיות או אחרות שאינן תמיד גלויות לעין.


להגיע מוכנים


חשוב להביא לוועדה כל מסמך רפואי בקשר לטיפול הרפואי שקיבלתם מרגע הפגיעה, לרבות פגיעה נפשית. חשוב להביא חוות דעת רפואיות (אם יש) ממצאי בדיקות, CT, MRI, פענוח צילומי רנטגן, תוצאות אולטרא סאונד, בדיקות EMG ועוד.


הצגת הדברים בפני רופאי הוועדה


"רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת..." (תהלים, קי"ט, קס) הצגת הדברים באופן מוגזם או לתאר מצב רפואי חמור מהמצב האמיתי עלול לפגוע בנבדק, והוועדה לא תפסוק לו את אחוזי הנכות שהיה מגיע לו לקבל.


במקרים רבים נבדקים שיוצאים מהוועדה הרפואית מתלוננים שלא היה להם מספיק זמן להציג בפני הרופאים את תלונותיהם. יש נבדקים שמספרים שהם מופסקים בדבריהם ויש כאלה שיוצאים בתחושה מתסכלת שדבריהם לא נשמעו.


חשוב להבין כי לנבדק זמן קצוב וקצר מאד להציג את טענותיו ותלונותיו בפני הוועדה הרפואית, ולכן חשוב שהנבדק יתמקד בתלונות והגבלות הרפואיות שלו בהווה, והקשיים והמגבלות שלו לתפקד בחיי היום-יום ובעבודה. (למשל: הגבלות בתנועה, ירידה בשמיעה, כאבים...) אם הנבדק זקוק למתרגם או מלווה (למשל, זקוק לעזרה להתלבש) הוא יכול לבוא איתו לוועדה.


זכותו של הנבדק להיות מיוצג על ידי עו"ד אשר ייכנס איתו לוועדה ויטעון את הטענות החשובות בשמו של הנבדק, ויפנה את תשומת הלב של הוועדה למסמכים החשובים. פעמים רבות הבדיקה הרפואית שמתבצעת כשעו"ד נוכח בחדר היא מקיפה ורצינית יותר מזו שנערכת ללא ליווי מקצועי.


עו"ד מלווה גם יוכל לוודא שהנבדק יקבל את מלוא הזמן הדרוש לצורך הצגת הבעיה הרפואית שהוא סובל ממנה באופן מלא, ומבלי שיקטעו את דבריו באמצע.


עו"ד הבקיא בנושא ועדות רפואיות יוכל להבחין אם נפל פגם בהתנהלות של הועדה הרפואית ו/או לגבי תקינות הבדיקה ולייעץ ללקוח מה לעשות במקרה כזה.


רישום


חשוב מאד לוודא כי תלונות הנבדק נרשמו במלואן בפרוטוקול. על הנפגע לעמוד על זכות זו ולקרוא את התלונות שנרשמו לפני שחותמים עליהם. חשוב לזכור כי להחלטות הועדה תהיה השפעה מכרעת על הזכויות שלהן יהיה הנפגע זכאי.


תחושות


חשוב להתגבר על תחושות מבוכה או בושה בתיאור פגיעות אינטימיות אף שמדובר בבעיות שכוללות מצוקה רבה. חשוב להתגבר על חוסר הנעימות גם כשמדובר בפירוט ותאור בעיה נפשית.


הכותבים:


עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין ובביטוח.


עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.