בתאריך 27.4.17 נכנס לתוקף התיקון לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט - 1959. מדובר על תיקון בעל משמעויות רבות לציבור המשרתים בכוחות הביטחון לרבות חיילי צה"ל, שוטרים, משרתי שב"כ, שירות בתי הסוהר ומשמר הכנסת.
חוק הנכים קובע מה הם התנאים שמזכים את הנפגע לקבל הכרה כנכה צה"ל (סעיף 1 לחוק), ומכאן החשיבות להכרת הזכויות של חיילים שנפגעו במהלך שירותם אשר עשויה להיות במקרים רבים קריטית ובעלת השלכות מרחיקות לכת לפיצוי ולשיקום שאותו יקבל הנפגע, אם וכאשר ימצא את עצמו מול המערכת הבירוקרטית.
ממי יקבל פיצויים חייל בשירות קבע אשר נפגע בתאונת דרכים בדרך לשירות הצבאי?
בעקבות התיקון לחוק, חיילים בשירות קבע בצה"ל, בשונה מחיילים אחרים, יהיו זכאים לתחולת חוק הנכים, רק אם החבלה או המחלה ייחודיים לשירות הצבאי, ואין להם מקבילה בחיים האזרחיים.
כך למשל, חייל בשירות קבע שנפגע בתאונת דרכים בדרך לשירות הצבאי, על פי התיקון לחוק, לא יוכל להגיש כלל תביעה לקצין התגמולים, והדרך העומדת לפניו היא להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה, וגם נפתחה בפניו הדרך להגיש תביעה אזרחית - נזיקית על פי חוק הפלת"ד (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975) בגין הנזק שנגרם לו בתאונה - כמו כל אזרח אחר שנפגע במקום עבודתו.
תביעה במוסד לביטוח לאומי בגין פגיעה בעבודה, ובד בבד תביעה אזרחית לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
הפיצוי שיוכל איש הקבע לקבל עשוי להיות גבוה יותר מהפיצוי אותו היה מקבל על פי חוק הנכים, מאחר והפיצוי שמעניק משרד הביטחון הינו קבוע, ואילו תביעה נזיקית אינה מוגבלת בסכומים כספיים ושונה ממקרה למקרה. בתביעה נזיקית ניתן לדרוש פיצוי בגין ראשי נזק שלא ניתן לתבוע בגינם על פי חוק הנכים כגון: כאב וסבל, הוצאות ואובדן כושר השתכרות. בתי המשפט נותנים חשיבות רבה לנכות התפקודית שנגרמה לנפגע, שהיא לעיתים רבות גבוהה מהנכות הרפואית.
באופן כזה ייווצר מצב שבו חייל בשירות קבע שנפגע בתאונת דרכים יוכל לקבל פיצוי גבוה משמעותית מחייל בשירות סדיר שנפגע במסגרת שירותו. יתכן אף מצב אבסורדי שהפיצוי אותו יקבל החייל הסדיר יהיה נמוך מהפיצוי שיקבל חברו האזרח שלא התגייס כלל לצה"ל, ונפגע בתאונת דרכים בנסיבות דומות!
במילים אחרות, בעקבות התיקון לחוק, נפתחה בפני חייל בשירות קבע האפשרות לתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי, כנפגע עבודה, וגם לפי חוק הפלת"ד (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975), בעוד שבעבר, לפני התיקון לחוק הנכים, היתה קיימת ברירת זכויות: אם בחר במסלול של הגשת תביעה למשרד הביטחון לפי חוק הנכים, הדרך להגיש תביעה לפי חוק הפלת"ד היתה חסומה בפניו.
הכותבים:
עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין.
עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.