עובד פלוני פנה למינהל משאבי אנוש במקום עבודתו וביקש לפרוש בפנסיה מוקדמת ע"מ שיוכל להעמיק בלימודים. המעסיק קיבל בקשתו של העובד וסיכם כי יסיים שרותו בתאריך המבוקש, לאחרונה וטרם מועד הפרישה חזר בו העובד מבקשתו ומבקש להמשיך בעבודתו.


לאור בקשתו של העובד נשאלת השאלה האם חייב המעסיק לאפשר לעובד להמשיך ולעבוד?

פסיקה


עיון בפסיקה מלמד כי התפטרותו של עובד משנעשתה מתוך רצון טוב וחופשי והודעה ע"כ נמסרה למעסיק, מקבלת תוקף ואין ביכולתו של העובד להתחרט על מעשהו ולחזור בו ללא הסכמת המעסיק. כך למשל בבג"ץ 566/76 "אלקו" חרושת אלקטרו-מכנית ישראלית בע"מ נ' בית-הדין הארצי לעבודה, ו-20 אח', שם נידונה התפטרות קולקטיבית של עובדים וע"כ כתב בית הדין:


"ההתפטרות היא מעשה רצוני של העובד לשים קץ לחוזה העבודה עם המעביד, והבאת רצון זה לידיעת המעביד בצורה ברורה וחד-משמעית".


בנוסף ולעניין החזרה מהתפטרות קובע בית הדין "עם מתן הודעה כזאת על התפטרות, היא נכנסת לתוקף בתום תקופת ההודעה המוקדמת.

אבל גם בתקופת הביניים אין בכוחו של המתפטר להתחרט על מעשהו ולחזור בו מההתפטרות בלי הסכמת המעביד. התפטרות כשלעצמה תופסת מרגע מסירתה למעביד ורק סיום הקשר החוזי נדחה עד לגמר תקופת ההודעה המוקדמת." (ראו גם דיון נא/1-3 (ארצי) מפעלי ים המלח ד"ר יהודה פרידנברג נ' דוד שיינין.)


סיכום


בקשתו של העובד לפרוש נמסרה לא מתוך כעס או אגב מחלוקת עם מעסיקו, לא בצורה נמהרת אלא לאחר מחשבה מצידו של העובד, לפיכך המעסיק לא חייב לקבל את חזרתו של העובד מהתפטרותו.


עודכן ב: 30/09/2015