לאחרונה מוצע לזוגות העומדים בשעה טובה לבוא בברית הנישואין, הסכם קדם נישואין המכונה "הסכם מאהבה". ההסכם מוצג כהסדר מוסכם מראש לסכסוכים שעלולים להיווצר, במידה וחלילה חיי הנישואין לא יעלו יפה.


ההסכם נוסח על ידי רבני צוהר בשיתוף לשכת עורכי הדין. לדבריהם, מדובר בבשורה רוחנית וחברתית לזוגות בישראל.


במאמר זה נצביע על פגמים שקיימים בהסכם, אשר החותמים על ההסכם לא בהכרח מודעים לכך. כמו כן, על פגמים שייתכן ויבואו בעת אכיפה של ההסכם, אשר תפעל לתוצאה הפוכה המעקרת את הכוונה שבחתימה על ההסכם.


כבר עתה ייאמר, כי הדברים מכוונים גם כלפי הסכמי טרום נישואין בעלי מאפיינים דומים, כמו הסכם לכבוד הדדי. או כל הסכם המתיימר לתת מענה מוסדר מראש לעניין הגט.


הסכם מאהבה - מה זה?


הסכם מאהבה הוא הסכם קדם נישואין, אשר נועד לתת מענה לבעיית סרבנות הגט במקרה גירושין, ולהסדרת מזונות עד למתן הגט.


איך זה עובד?


ההסכם קובע מנגנון כזה שבמידה ואחד הצדדים מעוניין בגירושין, והצד האחר מסרב. אזי הצד המסרב יחויב בתשלום חודשי בסכום גבוה (ומופקע) לצד המעוניין בגירושין, עד שיביע את הסכמתו להתגרש.


מה ההבדל בין ההסכם להסכם ממון רגיל?


בשונה מהסכם ממון סטנדרטי, בו מוסדרים מראש עניינים כספיים בלבד, כמו: הרכוש המשמש את בני הזוג וזכויות פנסיוניות. בהסכם מאהבה הדגש הוא פתרון מוסכם בנושאי הגט והמזונות בזמן הפירוד.


אז מה הבעיה בהסכם שכזה?


ההסכם על פניו נראה מבטיח. הזוג המוצלח נישא בשעה טובה, ועם הסכם שכזה הצופה פני עתיד הם יכולים להתנהל על מי מנוחות.


אך כמו בכל הסכם, הצדדים להסכם חייבים לשאול את עצמם האם הם מבינים על מה הם חותמים, מה משמעות ההסכם ומה השלכותיו. ויותר מכך - האם ההסכם שקוף, גלוי וברור, או שההסכם עם כוונה חבויה הנתונה למחלוקת בעתיד.


הסתרת מטרת ההסכם מהצדדים להסכם


במבוא להסכם מוסבר במילים יפות כי מטרת ההסכם הוא כבוד הדדי בין הצדדים ודאגה לאישה או לאיש למזונות בהיעדר שלום בית - בו בזמן שמטרת ההסכם החבויה היא מניעת סרבנות גט.


המילים 'סרבנות גט' אינן מופיעות בהסכם במודע (בעיקר בכדי לנסות להתאים את ההסכם להלכה), בזמן שבעת החתימה על ההסכם, הצדדים לא נותנים ליבם לפרט משמעותי זה שכאשר צד מסרב להתגרש, הצד המעוניין בגירושין יכול לאכוף באופן מיידי את הוראות ההסכם, ולהשית על הצד שמעוניין בשלום חיובים חודשיים מופקעים. מבלי לברר טרם את סיבת רצונו בפירוד ומבלי להתחשב בעמדת בן זוגו.


הגירושין נעשים בכפייה ולא ברצון


בהתאם להלכה ולדין העברי - נתינת הגט צריכה להיעשות מרצון ולא מחמת אילוצים שונים. בחתימה על הסכם קדם נישואין, ההסכמה לגט איננה נעשית ברצון ובהתאם להלכה אלא מפני שההסכם כופה חיוב מזונות מופקע אשר לא מותיר ברירה אלא להתגרש.


התנגדות מועצת הרבנות הראשית להסכם


יצוין, כי כבר לפני כ-27 שנים פרסמה מועצת הרבנות הראשית התנגדות ליוזמה להסכמי קדם נישואין. הסיבה העיקרית להתנגדות מועצת הרבנות הינה, שהסכם שכזה אינו עומד בהתאם לדרישות ההלכה.


הפן המוסרי בחיי הנישואין


אין בהסכם שום התייחסות (אף לא באופן עקיף), לשאלת סיבת הגירושין, אלא אך ורק לרצון וחשק של אחד הצדדים להתגרש, גם ללא סיבה. הסכם שכזה מהווה עוול נורא כלפי בן הזוג.


אדם נתן את כל אמונו בבן זוגו, הפקיד בידיו את עתיד חייו, שיתף אותו בסודותיו ובהכנסותיו, וביום בהיר בן הזוג מחליט שאין לו יותר רצון להמשיך בחיים המשותפים, ואם הוא יסרב לגחמותיו יושת עליו חיוב חודשי בלתי נסבל.


אמנם, ברור הדבר שאין להכריח את מי שאין ברצונו בבן זוגו להמשיך ולחיות ביחד. מנגד - ישנה זכות בסיסית לבן הזוג השני להביע את דעתו לכך שהאשם בפירוק המשפחה יישא בתוצאות. עמדה מוסרית בסיסית זו אינה מעוגנת בשום צורה בהסכם, ולהיפך, יש כוח רב בידי הצד שמעוניין בפירוד המשפחה, ולצד השני אין שום מוצא להתגונן מכך.


הקשחת עמדות בתמורה למתן הגט


במקרים מסוימים ייתכן מאוד שההסכם לא רק שלא יוביל להסכמה לגט, אלא יגרום פעולה הפוכה בכך שבן הזוג יקשיח את עמדותיו ויתנה את הסכמתו להתגרש בהשבת דמי המזונות המופקעים, או בוויתור על גבייתם, במקרה שלא נגבו.


גירושין בבית הדין הרבני


סביר מאוד להניח, כי בבתי הדין הרבניים, אשר להם הסמכות הייחודית לדון בעניין הגירושין, לא יינתן פסק דין לגירושין במקרה בו בית הדין יתרשם כי ההסכמה לגירושין נעשית בכפייה ולא מרצון.


לסיכום, החסרונות הקיימים בהסכם אינם משרתים את הכוונה לפתור בעיות שעלולות להיווצר במקרה פירוד, ולעיתים אף להוביל לפעולה הפוכה מהמטרה שלשמה נועד ההסכם.


הכותב הינו טוען רבני ומגשר מוסמך. חבר לשכת הטוענים הרבניים בישראל וחבר באגודת היועצים והמטפלים בישראל. מעניק סיוע וייעוץ בתחום דיני המשפחה, עריכת הסכמים וגישור בענייני משפחה.


המאמר הינו לידיעה כללית ואינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני.