בשנת 2008 פורסם דו"ח ביניים מטעם ועדת שניט ובו הומלץ באופן חד משמעי לבטל את חזקת הגיל הרך, המפורטת בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, לפיה המשמורת על ילד עד גיל 6 ניתנת באופן אוטומטי לאם.

חזקת הגיל הרך יושמה ללא בחינת טובת הילד, והתקבלה כמעט באופן מוחלט. במקביל נקבעו לאב זמני שהות עם הילד.

נוסף על כך, הוועדה המליצה לבטל את המונחים הישנים "חזקה" או "משמורת" , כיוון שטובתו של כל ילד צריכה להיבחן באופן פרטני על ידי בית המשפט, כך ששני ההורים ימלאו את אחריותם. כך תבדק סוגיית האחריות ההורית בהתאם למאפייניו הייחודיים של כל תא משפחתי.

אחת ממטרות הוועדה הייתה להביא לביטול מאבקים בין הורים ביחס להגדרה ההורית שלהם.

 

מהי משמורת משותפת?

 

משמורת משותפת הוא הסדר משפטי במסגרתו לאחר הגירושים, לשני ההורים הגדרה הורית שווה באופן דומה להגדרתם כאשר היו נשואים זה לזו. לפי המלצות ועדת שניט, טובת הילד מחייבת שלא יתקיים מדרג שונה בין ההורים לאחר פרידתם וכי שניהם יקבלו מעמד הורי שווה, גם במצבים בהם חלוקת זמני השהות עם הילד אינה שווה.

במצבים של הגדרה הורית שווה לא מדובר בהורים אשר חולקים בהכרח בזמני הורות באופן שווה. הטבות שונות המתקבלות מהמדינה כמו קצבת ילדים ומענקים שונים משולמות כיום על פי חוק רק לאם ומענו הרשום של הילד חייב להיות אצל אחד מהוריו, שכן לא ניתן לרשום את הקטין כמתגורר בשתי כתובות במרשם האוכלוסין.

 

חלוקת זמני שהות ומשמעותה לעניין המשמורת המשותפת

 

יש להדגיש כי במקרים שבהם חלוקת זמני השהות בין ההורים היא שווה או קרובה לשווה לא תהיה באופן אוטומטי הגדרה של משמורת משותפת ולכן חשוב לבקש הגדרה הורית שווה בהליך הגישור, ביחידת הסיוע או במסגרת תביעה המוגשת לבית המשפט.

כיום, הורים החולקים משמורת משותפת על ילדיהם לרוב יחלקו זמני שהות שווים עם הילד. הגדרה הורית כאשר מדובר בחלוקת זמני שהות שאינם שווים נקראת "אחריות הורית משותפת" במקום משמורת משותפת.

ההנחה הבסיסית היא שזמני השהות עם הילד במשמורת משותפת מתחלקים באופן שווה בין שני ההורים. עם זאת, ניתן לחרוג מחלוקה זו בהתאם למאפייניו הייחודיים של התא המשפחתי, כגון רצון ההורים, תנאי העבודה שלהם, מרחק מגוריהם האחד מהשנייה ועוד. הבחינה תתבצע תוך התחשבות בטובתו של הילד ושל ההורים.

האם משמורת משותפת מביאה לביטול המזונות?

משמורת משותפת אינה מבטלת בהכרח את תשלומי המזונות המשולמים ע"י האב, אולם לעיתים עת נקבעים זמני שהות שווים, במקרים מסוימים יופחת סכום המזונות.

הפחתה זו באה בעקבות חלוקת זמני השהות, אך בגלל שהמונחים "משמורת" ו"זמני שהות" היו מחוברים, לעיתים היה ניתן לראות כי בפסק הדין נכתב שתהיה הפחתה בעקבות המשמורת המשותפת. דבר זה גרם להיעדר רצון מצד אימהות לקבוע הסדר של הגדרה הורית שווה והוביל לבלבול רב.

כיום, לאור המלצות ועדת שניט כאמור, ההגדרה ההורית השווה ניתנת במקרים רבים ללא קשר ישיר לזמני השהות ולכן אין להגדרה כל קשר ביחס לנושא המזונות.

 

הפחתת סכום המזונות בהתאם לזמני השהות עם הילדים

 

ההלכה החדשה של בית המשפט העליון בע"מ 919/15, למעשה ביטאה את ההבנה של הערכאות המשפטיות העוסקות במלאכה (בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים), כי ישנם מקרים בהם לא יהיה זה ראוי להשית מזונות על אב, כאשר משמורת על קטינים בין הגילאים 6-15 היא משותפת ושני הצדדים משתכרים פחות או יותר אותו שכר.

על כן בית המשפט העליון קבע כי במקרים כאלה, ראוי להפחית את סכום המזונות לאור חלוקת זמני השהות. אולם לחלוקה זו אין קשר להגדרה ההורית.

לגבי ילד מעל לגיל 6, חלה לגביו ההלכה החדשה ובית המשפט למשפחה יבחן את חלוקת זמני השהות ואת הכנסות ההורים ולפיהן יקבע את סכום המזונות הראוי.

לגבי ילד מתחת לגיל 6, יקבע סכום המזונות בהתאם לזמני השהות עם ההורים ללא קשר להגדרה ההורית, זאת מכוח המשפט העברי המחיל חובה על אב לשאת במזונות ילדיו באופן אבסולוטי עד גיל 6.

בתי הדין הרבניים לא ממהרים לאמץ הלכה זו, ועל כן לרוב לא יפחיתו את סכומי המזונות לפי ההגדרה ההורית. לעיתים יתחשבו ויפחיתו את סכום המזונות בהתאם לחלוקת זמני השהות.