באחד מן הימים, הגיעו שוטרי תחנת זבולון הצפונית לבית מגורים באזור הקריות, זאת לאחר שהתקבל מידע מודיעיני לפיו באותו בית ישנה מעין "מעבדה" לגידול סמם מסוכן מסוג קנאביס.

ואכן, השוטרים לא התאכזבו ומצאו במקום מספר שתילי קנאביס, מטופחים היטב בתוך עציצים ומשקלם הכולל הגיע לכ-3 ק"ג.


בעל הבית, אדם בעל עבר פלילי, ציין כי איננו יודע למי שייכים הסמים והכחיש כי הוא זה שמגדל אותם. לשוטרים היה ברור היטב כי אותם שתילים מטופלים היטב וכי ללא ספק יש מישהו אשר משקה אותם, מעניק להם חומרי דישון ודואג שיקבלו כמות מספקת של אור.


מי מבני המשפחה הוא זה שגידל את עציצי הקנאביס?


אולם, בשלב זה החלה מחלוקת בה לא היה ברור למי שייכים הסמים - לאב המשפחה? לבן הבכור? אולי לבת? בזה אחר זה, החלו בני המשפחה להפליל האחד את השני והתביעה נותרה חסרת אונים בשל אי יכולתה לקבוע מי הוא זה שגידל את הסמים.

התוצאה הייתה הגשת כתב אישום כנגד כל אחד מבני המשפחה והאשמתם בגידול הסמים בצוותא. למי שאינו בקיא בדיני הראיות, ייאמר בקצרה כי עדות של אב כנגד ילדו וההיפך - איננה קבילה בבית המשפט לגבי עבירות סמים.

כבר בהתחלה היה ברור כי יהיה קושי להפליל בבית המשפט את מי מהמעורבים, בשל העובדה כי מדובר באב וילדיו, אשר כאמור, אינם יכולים להעיד זה כנגד זה. אולם, התביעה התעקשה שלא לסגת מכתב האישום והחל ניהול הוכחות וחקירות עדים.

עם התקדמות המשפט, הקושי של התביעה הלך וגבר והחלה תחושה כי היא עומדת בפני מבוי סתום. בינתיים, הוגש כנגד הבן כתב אישום נוסף, המייחס לו עבירה של הפרת מעצר בית במסגרת אותו תיק סמים וכן עבירה נוספת של נהיגה ללא רישיון נהיגה.

במהלך המשפט, הועלו טענות כנגד חוסר תום הלב של התביעה, שכן הגשת כתב אישום כנגד אב ובנו שאינם יכולים להעיד האחד לחובת השני, היא מעין ניסיון להכניס "בדלת האחורית" ראיות שאין קבילות.

לבסוף, התביעה שקלה צעדיה בשנית ולאור כל הבעיות שהוצגו, הוסכם על הדר טיעון חסר תקדים. הבן, שכאמור מיוחסות לו עבירות נוספות מלבד גידול הסמים, צירף את התיק הנוסף וביקש לקבל הסדר כולל עבור שני התיקים.

על פי ההסדר, הסכימה התביעה למחוק לחלוטין את סעיף הנהיגה ללא רישיון. בנוסף, סעיף העבירה של גידול הסם השתנה לעבירה של סיוע לגידול בלבד.

העונש שהוטל הנו חריג בהחלט - חודש עבודות שירות בלבד, ללא קנס כספי כלל. בתיקי סמים, ברוב המקרים מוטלים קנסות של אלפי שקלים על מנת להוות הרתעה נוספת לנאשמים.

אז למי שייכים הסמים? לאב? לבן? או אולי לרוח הקודש? האמת המשפטית לא תמיד מצליחה להגיע לאמת העובדתית. אולם, התעלומה שלא נפתרה הובילה להסדר טיעון חריג באופן משמעותי.