בבית משפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב ניתן בימים אלה פסק דין הדן בביטול צוואה בשל השפעה בלתי הוגנת. לפי כתב התביעה שהוגש על ידי בני משפחתו, אדם אשר הלך לבית עולמו בהיותו נרקומן ואלכוהוליסט, ערך צוואה זמן קצר לפני מותו, וציווה בה את כל רכושו שכלל שתי דירות, לאדם שאינו קרוב משפחתו. בני משפחתו לא ירשו דבר והגישו תביעתם נגד אותו אדם.

 

בני משפחת המנוח טענו כי היורש על פי הצוואה, היה חבר של המנוח שניצל את מצוקתו ומצבו הגופני והנפשי בהיותו תחת השפעת סמים ואלכוהול. על פי חוק הירושה, אם נפלו פגמים פורמליים בצוואה, על היורש המבקש לקיימה, לשכנע את בית המשפט מעבר לספק סביר בדבר אמיתותה.

 

פגמים פורמליים יכולים להיות: היעדר תאריך לחתימת המצווה, היעדר הצהרה של המצווה "זו צוואתי" ועוד. מצב זה קרוי היפוך נטל הראיה, ומשמעותו הינה כי במקום שבני משפחת המנוח המתנגדים לצוואה יחויבו להוכיח שהצוואה פסולה, על היורש על פי הצוואה להוכיח כי הצוואה אמיתית ויש לקיימה.

 

לא פעם, כאשר נופל פגם פורמלי בצוואה ונטל הראייה לאמיתותה עובר ליורש המבקש לקיימה, והוא מתקשה להוכיח את אמיתות הצוואה, הוא עלול להפסיד ולהביא לביטולה.

 

האם המנוח היה מודע לצוואה והבין את השלכותיה על בני משפחתו?

 

במקרה כזה על היורש על פי הצוואה להוכיח לבית המשפט כי המנוח היה מודע לצוואה והבין היטב את תוכנה, וכי הוא ידע מהו היקף רכושו ומי הם יורשיו והיה מודע להשלכותיה עליהם. לכן, בתי המשפט קבעו כי על המצווה להיות בדעה צלולה ולפרט נכונה את המציאות הסובבת אותו כאשר דעתו משוחררת מלחצי נפש, תעתועי דמיון ומחשבות שווא.

 

במקרה זה, מינה בית המשפט מומחה מטעמו לבדוק האם לאור תיקו הרפואי של המנוח ומצבו בעת עריכת הצוואה, הבין המוריש בדעה צלולה את תוכנה של הצוואה. המומחה הרפואי לא הגיע למסקנה ברורה וחד משמעית האם המנוח הבין את תוכנה של הצוואה, והמשמעות המשפטית שנבעה מכך היתה שהיורש לא הוכיח את אמיתות הצוואה, מאחר ונטל הראיה עבר אליו. מכאן נסללה הדרך לביטולה של הצוואה.

 

בית המשפט קבע כי הצוואה מבוטלת עקב השפעה בלתי הוגנת אותה הפעיל היורש על פי הצוואה על המוריש, כלומר התקיימו יחסי תלות בין המנוח המוריש לבין אותו אדם שהשפיע עליו בצורה בלתי הוגנת לכתוב צוואה בה הינו היורש היחיד אגב הדרת בני משפחתו של היורש מהצוואה.

 

התוצאה במקרה זה, היתה ביטולה של הצוואה אשר קבעה את חברו של המנוח כיורש היחידי, והעברת הירושה לבני משפחתו של המנוח, בהתאם לחוק הירושה.

 

ככלל, חוק הירושה מאפשר ביטולה של צוואה באחד משלושה המקרים הבאים: טעות, השפעה בלתי הוגנת או זיוף.

 

מצב בו יורש אחד בלבד זכאי לכל הירושה יכול לעורר חשד בדבר השפעה בלתי הוגנת מצד אותו היורש על המצווה. במקרה כזה, תיתכן בדיקה האם אותו יורש ניצל את מצבו הבריאותי של המצווה, האם השתמש במניפולציות רגשיות על מצבו הנפשי, האם ניצל תלות שהיתה קיימת בינו לבין המצווה, האם גרם לניתוק קשריו של המצווה עם הזולת ועוד.

 

כמובן שיש לבדוק היטב כל מקרה לגופו במקרה שמתעורר חשד לאי תקינות צוואה.