סעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו 1996 (להלן: "חוק המעצרים") קובע פיצוי בשל מעצר, חוק המעצרים מתיר לאדם שנעצר ושוחרר בלא שהוגש נגדו כתב אישום, להגיש בקשה לבית משפט השלום שדן בהליך המעצרים, ולבקש פיצוי כספי בגין מעצר.
סעיף 38 מכיל בחובו שני סעיפים א' ו-ב', נפתח תחילה עם סעיף קטן א' לחוק המעצרים. סעיף קטן א' לחוק המעצרים קובע שתי חלופות לקיומו של פיצוי בעקבות מעצרו של אדם. חלופה ראשונה- כאשר לא היה יסוד למעצר, והחלופה השנייה קובעת כי ישנם נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי אדם, רשאי בית המשפט לצוות כי אוצר המדינה ישלם לאותו אדם ששהה במעצר פיצוי כספי.
לא היה יסוד למעצר- זוהי החלופה הראשונה שסעיף 38(א) מתייחס אליה, כפי שעולה בפסיקת בית המשפט קיומו של יסוד למעצר הינו מבחן אובייקטיבי במסגרתו על בית המשפט להעריך את שיקול דעתו של הגורם שביצע את המעצר בהתחשב בנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ומקרה ובמידע שעמד בפניו באותה העת. יודגש כי יש לבחון את החומר שעמד בפני הגורמים המוסמכים בנקודת הזמן הספציפית, להבדיל מהחומר שעמד לנגד בית המשפט אשר החליט להורות על שחרורו ודחה את הבקשה להארכת מעצר. (ראו ע"פ מחוזי חיפה 38219-07-15 מדינת ישראל נ' חג'אזי מיום 19.11.15 "נבו".
לחשוד תקום עילת התביעה לפיצוי על פי סעיף 38(א) לחוק המעצרים, רק כאשר לא היה חשד סביר לקיומה של עבירה או שלא הייתה עילת מעצר. בחינה זו תתבצע בשים לב לנתונים שעמדו ו/או היו יכולים לעמוד בפני היחידה החוקרת- משטרה, במועד המעצר. יודגש, כי הרף הנבחן של קיומו של "חשד סביר" ו"עילת מעצר" הינו בהתאם לאמור בסעיפים 23 ו-13 לחוק המעצרים.
ראוי לציין, כי בתי המשפט השונים אשר קיבלו בקשת אדם לפיצוי בגין מעצר בהתאם להוראת סעיף 38 לחוק המעצרים, מציינים לא אחת כי יש להיזהר כמובן בפני "חוכמה שבדיעבד" ויש לבחון את היסוד למעצר על בסיס הנתונים שהיו כאמור בפני הקצין הממונה אשר אחראי על המעצר. חוסר הסבירות שבפעולת הקצין הממונה או מי שעצר את החשוד צריך להיות משמעותי על מנת שלא להרתיע את המשיבה לבצע את עבודת החקירה.
ישנן נסיבות אחרות המצדיקות פיצוי אדם
זוהי החלופה השנייה שסעיף 38(א) מתיר בעטיה קבלת פיצוי בעקבות מעצר אדם. להבדיל מהחלופה הראשונה, שקובעת מסמרות ברורים באשר לקבלת פיצוי כאשר לא התקיימו דרישות חוק המעצרים - חשד סביר או לחילופין עילת מעצר. כאן, המדובר בסעיף סל, סעיף המתיר לבית המשפט שיקול דעת רחב באשר לפסיקת הפיצוי. במסגרת זו של החלופה נשקלים שיקולים הנוגעים להליכי החקירה עצמם, אופן ניהול ההליך ואופן סיום מעצרו של החשוד.
באשר לאופן סיום מעצרו של החשוד, לעניין נתון זה יש לבחון האם החשוד שוחרר כבר בתחנת המשטרה וכן יש לבחון את משך המעצר כגורם עצמאי, והאם יש כדי לפגוע בתחושת הצדק. בתי משפט לא אחת מציינים כי על אף הזהירות מפני "חכמה בדיעבד" אין תחליף לשכל הישר בבחינת קטגוריה זו.
ובמה דברים אמורים?
לשם ההמחשה בבש"ע 170-07-17 לנקרי נ' מ"י – משטרת אשדוד אשר ניתן ביום 17.12.17 בית המשפט הורה לתחנת אשדוד לפצות את לנקרי בגין מעצר מהטעם של נסיבות המצדיקות מתן פיצוי, ומהו אותו טעם אתם לבטח שואלים, באותו אירוע היה חשד סביר לביצוע המעשים על ידי אותו לנקרי, ואף התקיימה עילת המעצר בעניינו. אולם, בסיום החקירה, החליט הקצין הממונה להורות על שחרורו של לנקרי באם תיחתם ערבות צד ג', תחנת משטרת אשדוד לא אפשרה ללנקרי לאתר ערב צד ג', ובכך סיקלה את השחרור שלו, מה שגרם למעצר מיותר וריקון מתוכן של הוראת השחרור.
בית המשפט מציין בהחלטתו כי תפקיד המשטרה אינו מתמצה רק בקידום החקירה ומעצר חשודים אלא עליה לדאוג לזכויות הפרט באופן הרחב. השארתו של המבקש במעצר שעה שהוחלט לשחרורו בתנאים והעדר כל פעולה לקידום החלטה זו אינו עומד עם מילוי חובתה.
בסיום החלטתו מציין בית המשפט, כי אלו הן הנסיבות האחרות המצדיקות פיצוי אדם.
סעיף 38(ב) לחוק המעצרים קובע כי נעצר אדם ושוחרר, ומצא בית המשפט שהמעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית המשפט לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לענין זה, לשלם, למי שנעצר, פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית המשפט.
נראה כי סעיף זה שונה בתכליתו מסעיף (א), כפי שצוין בהרחבה מעלה, סעיף 38(א) מעניק פיצוי כתוצאה ממעצר שביצעה היחידה החוקרת, להבדיל מסעיף קטן (ב) שמקים עילת מעצר באם הוחלט בהחלטת השחרור כי המעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, אז רשאי בית המשפט הנכבד לחייב את המתלונן, לאחר שניתנה לו ההזמנות לשטוח טענותיו, לשלם למי שנעצר פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו.
סיפור שהיה כך היה, פלוני ופלונית הינם כיום גרושים, כחלק מ"מלחמת הגירושין" הגישה פלונית תלונת סרק נגד פלוני, כתוצאה מתלונתה פלוני נעצר. בית המשפט בהחלטת שחרורו עמד על כך, כי התלונה הוגשה כחלק ממאבק גירושין מכוער, וכתוצאה מיעוץ קלוקל שקיבלה פלונית, אצה רצה אל תחנת המשטרה והגישה תלונה סרק, אין צורך להכביר במילים, כי בעקבות אותו יעוץ, נאלצה פלונית לפצות את פלוני בגין מעצר שווא, ואף לשאת בהוצאות משפטו.
יוסי דגה, משרד עורכי דין מתמחה בייעוץ וייצוג חשודים ונאשמים בכל שלבי הליכי המעצר השונים. אין באמור, כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי, ואם את/ה מרגיש כי נעשה לך עוול ונעצרת/ה שלא כדין, הינך מוזמן לצור עם משרדנו קשר עוד היום.
עודכן ב: 01/01/2018
