תאונת דרכים - פיצויים

אופן ניהול תביעה בגין תאונת דרכים:

בשונה מתביעות נזיקין אחרות בהן בעת הגשת תביעה לנזקי גוף יש לצרף חוות דעת רפואית בדבר הנכות אשר נותרה לתובע עקב התאונה, בתביעה עקב תאונת דרכים לא ניתן לצרף חוות דעת. בתביעות בגין תאונות דרכים יש לצרף לכתב התביעה בקשה למיוני מומחים (להלן: "הבקשה").

בבקשה זו מפרט התובע את המומחים אשר לטענתו על בית המשפט למנות בהתאם לפגיעותיו בתאונה. כך, תובע אשר פגיעתו הינה אורטופדית יבקש למנות מומחה אורטופדי. לבקשה יש לצרף מסמכים רפואיים המעידים על פגיעה בהתאם לתחום המומחיות המבוקש. באם קימיים מסמכים רפואיים כאמור, ואף מסמכים בודדים, בית המשפט ימנה את המומחה הרפואי, והמומחה הרפואי אמור לקבע האם עקב התאונה נותרה לתבוע נכות זמנית, קבועה ואם כן מה שיעורה.

בעבר היה מטיל בית המשפט את תשלום הוצאות המומחה על חברת הביטוח (למעט במקרה של תאונות עבודה), אולם לאחרונה קיימת פסיקה אשר קובעת כי על התובע לממן את עלות חוות דעת המומחה (כמובן שאם התובע זוכה בתביעתו אזי לסכום הפיצוי יתווסף עלות חוות הדעת). אנו סבורים שפסיקה זו אינה נכונה שכן אין זה נכון להטיל על התובע את עלות המימיון הראשונית.

יצוין כי במידה ותאונת הדרכים הינה אף תאונת עבודה (כלומר תאונת דרכים אשר אירעה בעת נסיעה לעבודה, במהלך העבודה או בחזרה מן העבודה) רשאי הנפגע להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. במידה ובהליך זה דנה הועדה הרפואית של המוסד לביטוח הלאומי בתביעתו של הנפגע וקבעה כי נותרה לו נכות או קבעה כי לא נותרה לו נכות, אזי, כל עוד נעשתה קביעת הועדה לפני שמונה מומחה בית המשפט, קביעת הועדה הרפואית תחייב את ההליך המנוהל בבית משפט ולא ימונה מומחה על-ידי בית המשפט.

יצוין כי קימיים מקרים בהם ניתן לבקש להביא ראיות לסתור את הנכות אשר נקבעה על-ידי הועדה הרפואית. קיימת חשיבות מכרעת לאחוז הנכות אשר נקבע על-ידי המומחה או על-ידי הועדה הרפואית שכן סכום הפיצויי אותו יקבל התובע מחושב בראש ובראשנה לפי אחוז הנכות שנקבעה לו.

הצעה לסיום התיק:

לאחר שנקבעה לתובע הנכות כאמור, יבקש בית המשפט מהצדדים להגיש לו תחשיבי נזק. "תחשיב נזק" הינו מסמך בו מפרטים הצדדים מהו לדעתם סכום הפיצוי שיש לפצות את התובע. לאחר עיון בתחשיבי הנזק יציע בית המשפט מהו הסכום אשר בשלב זה לדעתו יש לסיים את התיק.

הצדדים רשאים להסכים לפשרה או להמשיך בניהול המשפט. במידה והצדדים אינם מסכימים להצעת בית המשפט אזי בהנחה שהליכי הביניים הסתיימו (גילוי מסמכים) יתבקש התובע להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו והתיק יקבע לחקירת התובע ועדיו.

שלב ההוכחות:

שלב זה הינו מכריע בניהול התיק. בשלב ההוכחות על התובע להגיש תצהירים מטעמו באשר להפסדים אשר נגרמו וייגרמו לו עקב התאונה. כמו כן, במידה ואחד הצדדים מעוניין לחקור את מומחה בית המשפט על חוות דעתו אזי הוא רשאי להזמין את המומחה לחקירה (תוך הפקדת ערבות בקופת בית המשפט לצורך תשלום הוצאות המומחה). על-כן קיימת חשיבות מרובה לאופן עריכת התצהירים והבאת העדים הרלוונטיים לצורך הוכחת הפסדיו של התובע. לאחר שלב זה הצדדים יסכמו את טענותיהם ובית המשפט יתן פסק דין.

חישוב הפיצויים:

כאמור לעיל, חישוב סכום הפיצויים מבוסס בתביעות נפגעי תאונות דרכים (ואף בתביעות נזקי גוף אחרים) על-פי שיעור הנכות שנקבע לתובע. התובע עשוי לזכות בפיצויים לפי התחומים כדלמקן.

כאב וסבל

חישוב הפיצויים בגין "כאב וסבל" אשר נגרמו לתובע, בניגוד לתביעות בנזקי גוף אחרים, מוגבל בסכום. הסכום המקסימאלי ל- 100% נכות הינו סך של כ- 150,000 ש"ח. על כן, סכום הפיצוי ייקבע בהתאם לשיעור הנכות כך שנכות בשיעור של 10% תקנה פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 15,000 ש"ח. בתביעות אשר גילו של התובע הינו מעל 30 יש לקזז בגין כל שנה אחוז אחד. כמו כן, התבוע זכאי לפיצוי בגין ימי האשפוז שעבר.

הפסדי שכר לעבר:

אם עקב התאונה ועד הגשת התביעה נגרמו לתובע הפסדי שכר למשל עקב הפסקת עבודה או הפחתה בגובה שכרו, יהיה התובע זכאי לפיצוי בגובה הפסדיו במידה והוא יוכיח זאת בבית המשפט.

אובדן השתכרות (או כושר השתכרות) לעתיד:

יש להדגיש כי כאשר יבחן בית המשפט את סוגיית הפיצוי אשר יש לשלם לתובע בגין אובדן השתכרות לעתיד הוא יתייחס לנכות התפקודית של הנפגע ולא לנכות הרפואית ויש לעשות הבחנה בין השניים. הנכות הרפואית הינה הנכות האוביקטיבית אשר נגרמה לתובע. הנכות התפקודית הינה למעשה המגבלה הרפואית אשר נגרמת כתוצה מהנכות הרפואית. לדוגמא, לשחקן כדורגל אשר נפגע בכף רגלו תהא נכות תפקודית גבוהה יותר מהנכות התפקודית אשר תיקבע לאיש מחשבים אשר נפגע באותו איבר.

עזרת צד ג’:

פיצוי זה יינתן לתובע בגין הוצאות אשר הוא נדרש ויידרש בעתיד להוציא עבור סיוע של אנשי מקצוע בביצוע מטלות אשר לולא התאונה היה יכול לבצע לבד. במסגרת פיצוי זה יינתן פיצוי אף אם הסיוע ניתן על-ידי בני משפחתו של התובע כאשר העזרה אשר ניתנת חורגת מן העזרה הרגילה שניתנת בן בני משפחה. יצוין כי במקרים בהם עקב הסיוע של בן המשפחה נאלץ הוא לעזוב את מקום עבודתו או שנגרמו לו הפסדים מוכחים אחרים יש לצרף את בן המשפחה כתובע נוסף.

הוצאות סיעוד, שיקום ודיור מיוחד:

בתביעות של נזקי גוף קשים כאשר למשל עקב התאונה מרותק התובע למיטתו, יהיה התובע זכאי לפיצוי בגין החזר הוצאות הסיעוד להם הוא נדרש ויידרש בעתיד, הוצאות שיקומו והתאמת דירתו למגבלותי הרפאויות.

הוצאות נסיעה:

התובע יהיה זכאי לפיצוי בגין החזר הוצאות הנסיעה שלהם נדרש עקב מגבלותיו הרפואיות ושלהן הוא יידרש בעתיד ושאינם מכוסים במסגרת שירותי הבריאות אשר ניתנים.

תרופות וציוד רפואי:

התובע יהיה זכאי לפיצוי בגין החזר הוצאות עובר תרופות וציוד רפואי להן הוא נדרש ויידרש בעתיד ושאינם כלולים בשירותים אשר ניתנים במסגרת קופת החולים.


יצוין כי במידה והתאונה הינה תאונת עבודה, אזי מסכום הפיצויים אשר ייפסק לתובע יקוזזו הסכומים אשר קיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי או שהוא יקבל בעתיד. גם אם התובע לא הגיש תביעה לביטוח הלאומי יבוצע לתובע קיזוז של הסכום אשר הוא היה אמור לקבל לו היה מגיש תביעה כאמור.

יצוין כי התמחות בתביעות עקב תאונות דרכים בפרט ונזקי גוף בכלל הינה התמחות ייחודת ועל-כן מומלץ לפנות לעו"ד המתמחה בתאונות דרכים.

באם נותרם אם שאלות נוספות או באם הנכם זקוקים לייעוץ נשמח לעמוד לרשותכם.