פיטורי נשים בהריון

חוסר מודעות לזכויות העובדת:
נשים רבות אינן מודעות לזכויות המגיעות להן בעת היותן בהריון והקשורות למקום עבודתן. חוסר המודעות בא לידי ביטוי הן באשר לנסיבות בהן פיטורי העובדת הינם אסורים על-פי הדין והן באשר לפיצוי אשר מגיע לעובדת לאחר פיטוריה.
כך, ישנם סבורים כי ניתן לפטר אישה בהיריון כאשר טרם השלימה ששה חודשי עבודה במקום עבודתה. כפי שיוסבר בהמשך, סברה זו פשוט אינה נכונה שכן פיטורי אישה בהיריון עקב ההיריון הינם אסורים החל מיום עבודתה הראשון (ואף אי קבלתה לעבודה עקב ההריון).
בנוסף, נמצא כי במקרים רבים, נשים אשר פוטרו בעת היותן בהריון ולא השכילו להיעזר בייעוץ משפטי, הסכימו להתפשר ו"לסגור את התיק" כנגד קבלת פיצוי הנמוך בעשרות אלפי שקלים מהפיצוי אשר מגיע להם על-פי הדין.

בתקווה כי האמור ברשימה זו יסייע לאותן נשים אשר איבדו את מקור פרנסתן בהיותן בהריון לקבל אינפורמציה שלמה יותר אשר תסייע להן לשקול את צעדיהן.

הגבלת פיטורים:
בהתאם לחוק עבודת נשים מעביד לא יפטר עובדת שהיא בהריון, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה. בהתאם לחוק, איסור זה חל הן על עובדת קבועה והן עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות.
ההגנה אשר ניתנת לעובדת הינה אבסולוטית. כך מקום בו הפיטורים לא אושרו קודם לכן ע"י שר העובדה הרי שהם מבוטלים ומקמים לעובדת אפשרות לתבוע את המעסיק כאשר המעסיק יהיה מנוע מלטעון כי הפיטורים אינם קשורים בהריון העובדת.
כאמור לעיל, ששת חודשי העבודה שלאחריהם אסור לפטר את העובדת ללא היתר, מתייחסים לעבודה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה. כך לשם הדוגמא, נניח כי העובדת הועסקה על-ידי מעסיק במקום עבודה מסוים במשך חודשיים (למשל באמצעות חברת כוח אדם) ולאחר מכן המשיכה לעבוד באותו מקום עבודה אך תחת מעסיק אחר (למשל, ישירות על-ידי החברה) במשך חמישה חודשים נוספים, הרי שלא ניתן יהיה לפטר את העובדת ללא היתר שר העבודה.
האיסור על פיטורי האישה חל מרגע תחילת הריונה.
האיסור על הפיטורים חל אף כאשר העסקת העובדת הוסדרה בהסכם עבודה לתקופה קצובה אשר הגיע לסיומו בתוך התקופה בה הפיטורים אסורים.

הגבלת פיטורים כאשר העובדת לא צברה ותק של ששה חודשי עבודה:
מעסיק אינו רשאי לפטר אישה בהריון עקב היותה בהריון אף אם טרם צברה האישה ותק של ששה חודשי עבודה. בעוד כאשר ההגנה אשר ניתנת לעובדת לאחר ששה חודשי עבודה הינה אבסולוטית, הרי שטרם צברה העובדת את הוותק הנדרש רשאי המעסיק לפטרה ובלבד שסיבת הפיטורים לא נבעה מעצם ההיריון.
מאחר ולעיתים ישנו קושי להוכיח את סיבת הפיטורים, נקבע, כי כאשר מוכיחה העובדת שלא התנהגה באופן אשר גרם לפיטוריה הרי שנטל ההוכחה להראות כי הפיטורים לא נבעו מעצם ההיריון מוטל על המעסיק. משמעות העברת נטל ההוכחה אל המעסיק עשויה להקל על העובדת בצורה ניכרת לזכות בתביעתה.

המועד בו הפיטורים אסורים:
הפיטורים בנסיבות האמורות לעיל אסורים עד 60 ימים לאחר תום תקופת חופשת הלידה. אף אסור לתת הודעה מוקדמת לפיטורים במועד זה. על כן יש לתת את ההודעה מוקדמת רק בתום 60 הימים.

הסעדים להם זכאית העובדת עקב הפיטורים:
עובדת אשר פוטרה בניגוד לחוק זכאית לסעדים כדלקמן.
לעיתים ובנסיבות מסוימות, לבקשת העובדת, יורה בית הדין למעסיק להחזיר את העובדת לעבודתה.
היה והעובדת תבחר בפיצוי כספי (ולא קבלת צו המורה על החזרתה לקבל) היא עשויה לקבל את הפיצוי כדלקמן.
א. פיצוי בגובה 150% משכר העבודה אשר הייתה העובדת זכאית לקבל כל התקופה בה היה אסור לפטרה, כלומר, מיום הפיטורים ועד 90 ימים לאחר תום חופשת הלידה.
ב. היה ועקב הפיטורים הפסידה העובדת את הזכאות לקבלת דמי לידה, הרי שהיא תהיה זכאית לפיצוי בגובה דמי הלידה.
ג. היה ולולא הפיטורים הייתה העובדת צוברת וותק אשר היה מקנה לה זכויות סוציאליות כגון פיצויי פיטורים הרי שהעובדת זכאית לקבל פיצוי בגין הפסד הזכות אף אם ביום הפיטורים עצמו טרם צברה את הוותק הנדרש.
ד. פיצוי בגין עוגמת נפש.

ההליכים בפני הממונה לחוק עבודת נשים:
כאמור מעסיק אינו רשאי לפטר אישה בהריון אשר עבדה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעביד במשך ששה חודשים מבלי לקבל את אישור שר העבודה והרווחה. יצוין כי הסמכויות של שר העבודה הועברו למקפח העבודה הראשי במשרד התעשייה והמסחר (להלן: "הממונה").
החלטת הממונה אמורה להתקבל לאחר שהיא אספה את החומר הרלוונטי ולאחר שאפשרה לצדדים לשטוח את טענותיהם. יצוין כי למרות העובדה שהחלטת הממונה אינה סוף פסוק שכן ניתן "לתקוף" את החלטותיה, בנסיבות מסוימות, בבית הדין, הרי שישנה חשיבות מכרעת להיערכות נכונה בהליכים בפני הממונה.
בעוד שלרוב המעסיק מיוצג על-ידי עורך דין בהליכים בפני הממונה, לעיתים בוחרת העובדת שלא להסתייע בייעוץ משפטי, עובדה אשר עשויה להטיל את הכף לחובתה.