הסכמי סודיות-עו"ד מאיר פוקס

כל חברה בעלת ידע ייחודי, או קניין רוחני, עומדת פעמים רבות בפני מצב שבו היא מעונינת בשיתוף פעולה עם גורם מסחרי, אך חוששת שמא ייעשה שימוש לרעה בידע שלה.
אם לחברה פטנט רשום, וזכות להרחיב את ההגנה עליו למדינות נוספות (באמצעות PCT) הרי שמצבה איתן בדרך כלל, וחששה מפני שימוש לרעה בידע שלה יקטן ,שכן,
בידיה כלים לאכוף את זכויות הקניין הרוחני שלה על מי שינסה להשתמש בו.
גילוי סודות מקצועיים מצד חברה כאשר אין לה עדין פטנט רשום הנו מעשה מסוכן יותר. חברות הנמצאות במצב שבו רק הגישו בקשה לפטנט, אשר טרם אושר, או אשר לא הגישו בקשה כלל ונסמכות על העובדה כי הידע שברשותן קשה לשחזור או להעתקה, חשופות הרבה יותר כאשר הן מבקשות להיכנס לקשר משותף עם גורם אחר. במצבים אלה על החברה לחתום על הסכם סודיות (Non Disclosure Agreement (NDA
או (Confidential Disclosure Agreement (CDA.
התנאים הבסיסיים, אשר יופיעו בהסכם סודיות יהיו אלה: פירוט מטרת הגילוי של המידע הסודי (כגון, לצורך בדיקת אפשרות לשיתוף פעולה מסחרי), הגדרה מהו מידע סודי, קביעה מה אסור לעשות עם המידע (אסור להשתמש בו אלא למטרת הגילוי, ואסור לגלות את המידע לצד ג'), והמקרים שבהם המידע שנחשף לא ייחשב לסודי, אף אם הוגדר כסודי על ידי מגלה המידע ותקופת ההסכם.
כמעט בכל הסכמי הסודיות יימצאו סעיפים הקובעים כי המידע הבא לא ייחשב לסודי: מידע אשר היה קיים בידי מקבל המידע לפני ההתקשרות עם מגלה המידע, מידע אשר היה או שהינו נחלת הכלל, ולא עקב הפרה של הסכם הסודיות על ידי מקבל המידע, מידע אשר הגיע לידי מקבל המידע מצד ג', אשר לא הפר חובת סודיות כלפי מגלה המידע, מידע אשר פותח באופן עצמאי על ידי מקבל המידע.
חשוב ביותר לציין בהסכם הסודיות, כי נטל ההוכחה יהיה על מקבל המידע, להוכיח באמצעות חומר מתועד, אשר יציג, כי המידע היה בידיו לפני קבלתו ממגלה המידע, או כי הוא פותח על ידו, באופן עצמאי, שלא על בסיס המידע אשר נמסר לו.
חשוב כי ייאמר בהסכם, שעצם גילוי המידע אינו מטיל חובה על הצדדים להתקשר בהסכם כלשהו, ואינו מחייב את מוסר המידע להעביר את זכויות הבעלות או השימוש במידע למקבל המידע.
סעיף אשר קיים בהסכמים, המנוסחים היטב, ואשר מטרתו לשמור על מירב הזכויות של מגלה המידע, קובע כי הצדדים מכירים בכך שפיצוי כספי בשל הפרה של הסכם הסודיות אינו מספק, ולפיכך, מגלה המידע יהיה רשאי לבקש ולקבל צו מניעה כנגד מקבל המידע, בכל מקרה של הפרת ההסכם.
בצד המעשי של הדברים, הקושי המשמעותי ביותר מתגלה כאשר יש רצון ליצור קשר עם גוף שלו פיתוחים בתחום הפעילות של מגלה המידע. במקרה כזה, ייחתם הסכם סודיות הדדי, וכאן דרושה מידת הזהירות הרבה ביותר, שכן קיים סיכון רב, שתהיה חפיפה בין הידע אשר יגולה לבין המידע אשר יתקבל, והשאלה, בידי מי היה מצוי מידע זה לראשונה תתעורר בחריפות רבה.

*הכותב חבר לשכת עורכי הדין בישראל ובניו יורק ותחום עיסוקו הינו חוזים וקניין רוחני, בישראל ובחו"ל