"אין דבר טוב ואין שלום יוצא מתוך מריבה" (שמות רבה ל')


בעידן המודרני, שבו אנו חיים כיום, כל אדם מחזיק בטלפון נייד או במחשב המאפשרים לו נגישות מלאה לרשת האינטרנט ולרשתות החברתיות השונות, כמעט בכל זמן ומכל מקום. כיום, לכל אדם יש את האפשרות לבטא את רצונותיו ואת צרכיו בצורה ישירה ומהירה, ולהיחשף בלחיצת כפתור לקהל רחב של מאזינים או קוראים.


בחברה המודרנית שבה אנו חיים, נראה כי קשה יהיה להצביע על אדם מן היישוב שאינו יודע מהי "פייסבוק", הרשת החברתית שהוקמה קצת למעלה מעשור, וכיום מונה למעלה ממיליארד משתמשים רשומים.


לפי נתונים שפרסמה "פייסבוק", רק בישראל ישנם ארבעה מיליון משתמשים רשומים, המהווים כ-50% מאוכלוסיית המדינה, כאשר 2.4 מיליון מהם עושים אף שימוש יומיומי ברשת חברתית זו. הרשת החברתית מאפשרת לאדם לשבת בביתו, בניחותא, ולפרסם את מחשבותיו ורצונותיו, בכתב, בתמונה או בסרטון קצר, ובלחיצת כפתור לחשוף מאות ואף אלפי אנשים למסרים אלה.


התוכן שאותו אדם משתף ברשת הפייסבוק משותף לציבור רחב מאד של אנשים, וככל שיותר אנשים אהבו את הדברים שפורסמו או בחרו לשתף דברים אלה, כך החשיפה תלך ותגדל, ואותו "פוסט" יגיע למגוון רחב יותר של אנשים.


בהקשר זה, נראה כי גם מקומו של גל הטרור שפוקד את מדינת ישראל בשבועות האחרונים אינו נפקד מהרשתות החברתיות השונות. במה דברים אמורים, כך רק לאחרונה אנו שומעים רבות בתקשורת על אדם כזה או אחר, אם אישיות מפורסמת או אדם מן השורה, יהודי או ערבי, שנקראו לחקירה תחת אזהרה בתחנת המשטרה, זאת בחשד שמא פרסמו סטטוס או פוסט בעל תוכן המסית לגזענות, או כזה הקורא לבצע מעשה אלימות על רקע לאומני כנגד יהודים או ערבים.


בהמשך לגל האלימות ששטף את הרשתות החברתיות, עלתה בקרב הציבור בישראל הקריאה להחרים את הרשת החברתית "פייסבוק" בשל אוזלת היד וחוסר הפעולה שלה כנגד גילויי הגזענות המופצים בה, ואף קריאות לתבוע אותה בגין הפצתם של חומרים מסיתים אלה.


נראה כי התקופה הלחוצה והמצב הנפיץ אף גרמו לעלייה במפלס החרדה של משטרת ישראל, שבאחד המקרים עצרה אדם שכל חטאו היה שפרסם ברשת האינטרנט פוסט היתולי הצוחק על המצב המתוח ששורר בארץ ועל גל הדקירות המרובות.


השנאה המופצת ברשת החברתית בכלל ובארץ בפרט, אינה מבדילה בין הפרטים ופוגעת בכל המגזרים כאחד. כך פוגעת ביהודים וערבים, ימנים ושמאלנים, תושבי תל אביב ומתנחלים, תוך שהיא אינה מדלגת על איש, ומלבה את היצרים תוך שהיא מוסיפה עוד ועוד זרדים למדורת השנאה הקולחת, כך כל אחד מן הצד שלו.


מה בעצם אסור לפרסם ברשתות החברתיות?


חוק העונשין הישראלי, החוק ובו רוב האיסורים הפליליים, אוסר מכל וכל על כל הסתה לאלימות או לטרור וכן על הסתה לגזענות. החוק הישראלי רואה בעבירות של הסתה לאלימות ולגזענות כפגיעה חמורה בסדרי המשטר והחברה הישראלית, ודינו של העובר על איסורים אלה הוא עד לחמש שנות מאסר.


נוסף על האיסור הפלילי בחוק, גם תקנון הרשת החברתית "פייסבוק" אוסר על פרסום של תכנים פוגעניים לרבות דברי שטנה, איומים, וכן הסתה לאלימות על צורותיה השונות.


חוק העונשין הישראלי אוסר במפורש על הפצת דברים בעלי תוכן גזעני או אלים באמצעות מחשב בדרך הזמינה לציבור. וכך, מצב זה שבו כל אדם יכול לפרסם את דעותיו בפומבי יוצר בעיתיות רבה, שכן לא תמיד ברור היכן עובר קו הגבול בין פרסום מותר לבין פרסום המסית לאלימות או לגזענות. חוסר בהירות זה יכול לגרום לאזרחים רבים שאינם מביני דבר למצוא עצמם בעל כורחם על ספסל הנאשמים, כששמם מוטבע על כתב אישום המייחס להם עבירות חמורות כאלה ואחרות, זאת מבלי שיצאו את מפתן ביתם או עמדו וצעקו בכיכר העיר.


לא רק פרסומו של פוסט זועם בעל תוכן גזעני יכול להביא את המפרסם לכדי כניסה לגדרי האיסור שבחוק, האיסור על פרסום חל על כל אמצעי פרסום וכן על כל דרך פרסום. כך למשל, אסורים מוצג חזותי, תמונה, הצגה או סרטון בעלי תוכן גזעני.


מהי גזענות על פי החוק?


חוק העונשין מגדיר מהי גזענות. החוק קובע כי כל מעשה של "רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עויינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני" הוא מעשה של גזענות.


החוק אינו מבצע הבדלה בין גילויי גזענות כנגד יהודים, מוסלמים או נוצרים ואוסר על כל גילוי גזענות באשר הוא.


מה מותר לפרסם ברשתות החברתיות ואינו גורר אחריו סנקציה פלילית?


אז מה בעצם מותר לפרסם בתקופה מתוחה זאת? החוק מגדיר מהו הפרסום המותר שאינו נכנס בגדר הסתה לגזענות. כך למשל, מתיר החוק פרסומו של דין וחשבון נכון והוגן אשר לא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות וכן על ציטוט מתוך כתבי דת ותפילה שלא נעשו מתוך מטרה להסית לגזענות. כמו כן החוק אינו אוסר על פרסום דעתו של אדם שאין בה כל כוונה להסית לגזענות.


לכן מספר המלצות שיאפשרו להימנע ממפגש עם רשויות אכיפת החוק:


1. תמיד עדיף לבחון ולקרוא את מה שאתה או את מתכוונים לפרסם ברשת החברתית מספר פעמים, שמא תחרצו גורלכם בלחיצת כפתור.


2. עדיף שלא להיכנס לוויכוחים פוליטיים כאשר אתם נסערים, עצבניים או כועסים, ולהגיב בשקט ובשוויון נפש או להתרחק מהוויכוח, זאת גם כאשר הדברים שאתם קוראים גורמים לכם לנוע בכיסא באי נוחות ובעצבנות.