אנשים רבים סובלים מכאב. סקירה מעלה שבכל זמן נתון כ-17% מהאוכלוסייה הכללית סובלים מכאב. רוב הכאבים, מכל סיבה, הם זמניים וחולפים. עם זאת, כ-20% מהאוכלוסייה הבוגרת, מעל גיל 40, סובלים מכאב כרוני. הסיבות לכאבים כרוניים הן רבות ומגוונות, החל ממצבים שלאחר חבלה, מצבי מחלה מתמשכת ומחלות חשוכות מרפא, וכלה במחלות נפשיות. חלק גדול מהכאבים הכרוניים נובעים מסיבות משולבות. המאפיין העיקרי של הכאב הכרוני הוא שהסבל מלווה אותו כצל מתמיד.


אם מתייחסים לכאב עצמו לרוב כנובע ממקור אנטומי-פיזיולוגי, וכקשור למחלות מלוות, הרי מקור הסבל הוא פסיכולוגי-חברתי. רמת הסבל תלויה בהתייחסות האדם לכאב, בהתנסויות קודמות שלו ושל קרוביו לכאב, במידת האופטימיות-פסימיות שלו, ברמת האקטיביות בחיפוש מזור לכאב, במצבו המשפחתי ורמת התמיכה שהוא מקבל בחברה הקרובה אליו, בשביעות רצון מחייו ומעבודתו ועוד.


ההתייחסות לאדם השלם: גישת "הרפואה השלמה"


הטיפולים המוצלחים ביותר בכאב כרוני הם אלו הניתנים בגישת "הרפואה השלמה". רפואה שלמה היא השילוב המודרני של רפואה מערבית מעודכנת יחד עם עקרונות האבחון והטיפול הפסיכולוגי-התנהגותי-חברתי. ההתייחסות של הרופא המומחה בגישה זו אינה מוגבלת לאיבר או לסימפטום עצמו, אלא לאדם כמכלול של גוף-נפש, כמו גם ליחסיו עם משפחתו והקרובים אליו. ניתן לקרוא עוד על אודות גישת הרפואה השלמה בויקירפואה.


הטיפול בכאב בגישת הרפואה השלמה אינו מבדיל בין הכאב לסבל, אלא רואה אותם כמשפיעים ומושפעים זה מזה. כדי להפחית כאב, יש להשפיע על הסבל. הפחתת הסבל מקטינה כאב שבתורו גם יכול להפחית כאב וחוזר חלילה.


ההתייחסות המצומצמת הנהוגה כיום


הרפואה המסורתית הנלמדת בבתי הספר לרפואה בכל העולם טרם אימצה את הגישה האינטגרטיבית, ונוהגת להפריד בין כל חלקיו האנטומיים-פיזיולוגיים של האדם ולהתייחס למחלות של כל איבר ומערכת בנפרד. כך התפתחו להן רפואת המומחים לעיניים, לב, סוכרת, גניקולוגיה, כירורגיה וכדומה, מבלי שתהיה התייחסות מעמיקה להשפעת הנפש והחברה על המחלה ועל היכולת להבריא ולהשתקם. אפילו מקצוע הפסיכיאטריה מתייחס כיום יותר להיבטים כימיים של בעיות נפשיות מאשר להיבטים התנהגותיים-משפחתיים וסביבתיים.


גישה זו מצמצמת את אפשרויות האבחנה והטיפול. הדבר מצער, משום שאפילו במקצועות שונים של רפואה אלטרנטיבית כדוגמת הומאופתיה, רפלקסולוגיה, שיאצו ועוד, ההתייחסות היא יותר כוללנית מאשר מצומצמת. הסטטיסטיקה מלמדת אותנו עד כמה הפנייה לרפואה אלטרנטיבית נפוצה: כ-70% מהאוכלוסייה פונים אליה בזמן זה או אחר. למרות זאת, לא הופק הלקח והשינוי הנגזר ממנו ברפואה המסורתית להרחבת היריעה ולשינוי ההתייחסות.


באופן טבעי, גם מוסדות המשפט והביטוח הלאומי אימצו את הגישה המצומצמת ה"מכניסטית" ואינם נותנים משקל ראוי למרכיבי סבלו של האדם. עורכי דין, שופטים וחברי ועדות רפואיות של חברות הביטוח ושל הביטוח הלאומי, ניצבים לפני דילמה לא פשוטה כאשר הם רוצים להרחיב את היריעה בדונם במצבו של האדם הסובל. אם ייעזרו במומחים רפואיים, יחסרו את ההתייחסות הנפשית-חברתית. מצד שני, אם יזמנו חוות דעת פסיכולוגית או פסיכיאטרית, יחסרו את ההתייחסות לממדים הגופניים.


בסופו של דבר, גם אם יוזמנו פסיכולוגים יחד עם מומחים רפואיים, יצטרך הפוסק לעשות חיבור לינארי בין המרכיבים, דבר שאינו נכון. החיבור בין הכאב לסבל, כמו בין הגוף לנפש לעולם יהיה מעגלי: הראשון מביא לשני שמביא לראשון וחוזר חלילה. כאשר נצרף גם מרכיבים חברתיים, החיבור יהיה מורכב פי כמה.


הפתרון המקצועי: מומחה לרפואה שלמה


קבוצה גדולה של רופאים מומחים ברפואת המשפחה עברה הכשרה ב"מכון אופק" להכשרת צוותי רפואה בגישת הרפואה השלמה. תוצאת הכשרה זו היא יכולתם של המומחים לאבחן ולטפל באדם השלם ולא רק במחלותיו ובאיבריו. בשלב הראשון של המפגש הרפואי המנוהל על ידי מומחה בגישה זו, הוא שוקד על יצירת קשר משמעותי עם המטופל כדי להבין את מכלול תולדותיו האישיים, השקפותיו, ניסיונו וציפיותיו.

בשלב הבא הוא חוקר את התפתחות בעיותיו ובודק אותו בצורה קפדנית. כפועל יוצא של שלבים אלו, הוא יכול להציע "אבחנה שלמה" גופנית-נפשית-חברתית. אם המטופל מסכים איתו, נבנה חוזה טיפולי ומתחיל הטיפול, גם הוא בהיבטיה ובהתייחסות הרפואה השלמה.


בעשור האחרון הוכיחה גישה רפואית זו את יכולתה לפתור בעיות קשות ומורכבות בצורה יעילה, תוך חיסכון משאבים מרשים הן למטופל ולמשפחתו והן למוסד הרפואי.


חוות הדעת של המומחה לרפואה שלמה


מניסיוני, השפיעה חוות הדעת הניתנת בגישת הרפואה השלמה על החלטות ועדות רפואיות, דיינים ושופטים, באופן שהיה מאוזן והביא בחשבון לא רק את המרכיבים השונים בנושא הכאב והסבל אלא גם את ההשפעות ההדדיות של כל היבט על מרכיביהן האחרים של הבעיות הרפואיות.


באופן זה ניתן היה לקבל החלטות צודקות ומתאימות יותר מאשר אלו המסתמכות רק על תקדימים משפטיים וייעוץ ממוקד שמאפשרים התייחסות חלקית בלבד ולא שלמה.


מאת ד"ר אלון מרגלית MD PHD