במאמר זה אתבסס על כתבה ששודרה בערוץ 2 ב-25.4.16. ברצוני לכוון את אור הזרקורים לעובדה החשובה שיש להיעזר בייעוץ מקצועי מלבד משפטי בזמן רכישת נכס חדש.
בכתבה זו מדובר במשפחה שנאלצה לעזוב את ביתה הממוקם ליד ירושלים בערב חג משום שהתגלו ליקויי בנייה חמורים במקום. רטיבות בקירות, עכברים, ביוב זורם ובית עטוף בריח ביוב חריף.
לצערנו במציאות היום יומית בישראל הם אינם היחידים. משפחה זו נאלצה לעבור לדיור חלופי. הדירה נרכשה לפני 4 שנים, הרטיבות החלה להראות ניצניה לאחר 4 חודשים. לחדר השינה התווספו אורחים לא רצויים בלשון המעטה - עכברים ועכבישים.
ניכר כי בעלי הדירה עוברים סבל רב, מצוקה ואף בכי. והגרוע מכל - אין מי שייטול אחריות. משרד הבריאות מתנער, המועצה מתנערת, הפתרון - בית משפט.
דו"ח של מומחה בית משפט קבע: הדירה אינה ראויה למגורים
הדיירים נאלצו לעזוב דירתם בערב החג הם אינם יודעים לאן פניהם מועדות. משפחה זו מהווה מדגם קטן - חלקיק מהפאזל השלם מהתמונה השלמה המזוויעה של מצב ליקויי הבנייה בישראל. משפחות שהשקיעו הון עתק בדירת חלומותיהם שהפכה לדירת הסיוטים. כל הונם שעמלו קשות עבורו הונח על קרן הצבי.
נתונים אלו שנחשפו אינם מפתיעים. אך ניתן היה למנוע את המצב העגום לו היו נערכות בדיקות מקצועיות עוד בזמן עבודות הבנייה או בטרם מסירת המפתח.
בשנת 2014 נערך מחקר בטכניון שפורסם ב-THE MARKER שהממצאים בו הינם מזעזעים. ב-100% מהדירות החדשות בישראל נמצאו ליקויי בנייה. הבנייה בישראל הינה ברמה נמוכה וחסרת מקצועיות, כוח האדם אינו מיומן. מפקחי הבנייה כמעט ואינם מאתרים ליקויי בנייה הם עסוקים בצד העסקי של הפרויקט. בנוסף אין להם אינטרס לגלות ליקויי בנייה משום שאינם רוצים להיחשב כאחראים בתור מגלי הליקוי.
חלק ניכר מהליקויים - נסתרים מהעין. ככל שהליקוי מתגלה בשלב מאוחר יותר/חשיפתו לאחר אכלוס-עלות תיקונו גבוהה יותר ומלווה בהליכים משפטיים.
מסקנה: עדיף להשקיע במניעה מאשר בטיפול
בישראל חוזרים שוב ושוב על אותן טעויות, ושינוי בעתיד לא נראה לעין. חברות הבנייה חושבות כי ישנם ליקויים שלא יתגלו לעולם או שיתגלו בתום תקופת האחריות.
ליקויי הבנייה יכולים להגיע עד כדי תסריט אימה:
- סבל רב.
- עוגמת נפש.
- התעסקות עם תביעות וכיתות רגליים מגורם לגורם.
- ירידת ערך הנכס.
- עלויות כספיות רבות.
ההמלצה הינה שיש לתת את תשומת הלב לבדיקת הנכס עוד בזמן עבודות הבנייה או בטרם קבלת הנכס על ידי מהנדס בניין מקצועי מאוד ורצוי בעל וותק רב.
כמו כן דאגו לעגן את הליקויים שאותרו בדו"ח שישמש לצורך פנייה לקבלן לדרישה לביצוע התיקונים הנדרשים. הדו"ח ישמש במקרה של תביעה משפטית כנגד הקבלן במקרה של רכישת דירה חדשה או בית חדש.
אבקש לשפוך אור על המונח "שנת בדק" מונח שהינו פרי המצאתם של קבלני הדירות בישראל. "שנת בדק" - רוכשי הדירות בישראל שימו לב - אין מדובר בשנה אחת. אלא בתקופת בדק הנעה בין שנה אחת לשבע שנים בהתאם לסוג הליקוי שנתגלה. לדוגמא: חדירת רטיבות בגגות ובקירות ובמקלט: 3 שנים.
ישנו מונח נוסף חשוב: תקופת האחריות המשתרעת על פני 3 שנים לעניין כל סוגי הליקויים (מלבד הליקויים שאין לגביהם התיישנות ויפורטו בהמשך). רוצה לומר- הוסיפו 3 שנים שהן תקופת האחריות לתקופת הבדק (במקרה שלעיל 3 שנים). סך הכול האחריות המצטברת של הקבלן /אפשרות לתביעה כנגדו) הינה 6 שנים. יש לתת תשומת הלב לכך שתקופת האחריות מתחילה עם תום תקופת הבדק.
מהו סעיף החוק הקובע לתקופת הבדק?
סעיף 4 לחוק המכר - תחילתו בעת העמדת הדירה לרשות הקונה. כשמדובר בליקויי בטיחות חמורים כגון שקיעת המבנה, נזקים לשלד, בעיות ביציקות הבטון וכו' האחריות אינה מוגבלת בזמן, ניתן לדרוש תיקון או לתבוע גם מעבר לתקופת שנת הבדק ולתקופת האחריות.
אם כך, "שנת בדק" מונח שהומצא על ידי הקבלנים שאינו משקף כלל את הנכתב בחוק המכר, מומחים רבים כולל מומחיי בית משפט מפרשים אותו באופן מוטעה.
שנת בדק אינו תוצר חקיקה אלא צינור המשמש את הקבלנים להתנער מאחריותם לביצוע תיקונים ואף גורם לדחיית מועד התיקונים לסוף שנת הבדק כאשר פונה הדייר לקבלן לפני שנת הבדק בעוד על הקבלן לבצע את התיקונים מידית.
כאשר פונה הדייר אל הקבלן לאחר שנת הבדק - הקבלן מתנער מאחריות בטענה שחלפה שנת הבדק. הידע הזה הינו כוח חיוני לרוכשי הדירות בישראל.
חסכו את כל הסבל ועוגמת הנפש וההפסדים הכספיים ופנו לייעוץ מקצועי עוד בזמן עבודות הבניה ובטרם מסירת המפתח. המטרה הינה לקבל בדיקה טובה, מעמיקה המתבצעת בראייה חדה ומקצועית החושפת ליקויים הנסתרים מעין שאינה מקצועית ולעיתים אף חשיפת ליקויים שאינם ברי תיקון.
חסכתם בכך? הנחתם את כל כספכם והונכם על קרן הצבי. דאגו לבחור במהנדס וותיק מקצועי ובעל שם. ייעוץ משפטי ומקצועי תחת אותה קורת גג הינו השילוב המנצח.
משרדנו עובד בצמידות למהנדס בניין בכיר וותיק ובעל שם שניהל פרויקטים בסדר גודל עצום ברחבי הארץ, נשמח לעמוד לרשותכם.
המאמר נכתב על ידי סער סלם משרד עורכי דין וכל זכויות היוצרים שמורות לכותבי המאמר.
ההסתמכות על הנכתב במאמר זה הינו על המשתמש בלבד ואינו מובא כתחליף לקבלת ייעוץ מקצועי.משרד עורכי דין סער סלם אינו אחראי בשום צורה ואופן לשימוש המידע המובא במאמר זה כל עוד השימוש נעשה שלא באמצעות המשרד.