במציאות שבה אנו חיים ובעיקר במדינה שלנו רמת אי הוודאות היא גבוהה ביותר. כאשר אני מציין אי ודאות, הדבר נכון כמעט לכל מעגל חיים ולכל מישור ונושא, במדיניות, בפוליטיקה, בביטחון, בכבישים, בחינוך ואיפה לא?


אני מבקש להתייחס למישור הכלכלי שכמובן קשור לכל הנושאים הללו. כוונתי למישור הכלכלי הפרטי של כל אחד ואחד מאתנו, כל בית אב וכל משפחה.


אדם נכנס למעגל העבודה לאחר שרכש השכלה ומקצוע לקראת גיל 30 ומתחיל את המרוץ. לצורך מאמר זה נקרא לאדם זה בשם צבי. צבי מתחרה בעצמו, מתחרה בחבריו לארגון שבו הוא מועסק, מתחרה בחבריו ללימודים, אולי בבני משפחתו, ונמצא בתחרות מתמדת בין שהיא קיימת ומודעת לו ובין שלא. התחרות היא בכסף, בסימני מעמד, בסטטוס, ברכב, במגורים, בתואר ובכל הדברים האחרים המניעים תחרות.


במקביל למתואר לעיל חושב צבי גם על הקמת משפחה, שהרי מצופה ממנו, והנה היא קמה ובאחת מתווספים למשוואה הכלכלית התחרותית משתנים נוספים וכבדי משקל.


איזון בין ההכנסות להוצאות וקביעת עוגנים כלכליים למצבים עתידיים שניתן לצפות מראש


צבי כבר לא לבד. הוא חלק מיחידה כלכלית, משפחה שיש לה הוצאות כספיות מצד אחד והכנסות מהצד האחר. בשלב זה נדרש מבט, נדרשת דאגה שיהיה איזון בין רמת ההכנסות לרמת ההוצאות הנדרשות, שכן אם המצב שאין ההכנסות מספיקות למלא את ההוצאות הרי תתעורר בעיה, וככל שההבדל בין ההוצאות להכנסות גדול יותר כך תהיה הבעיה גדולה יותר.


אני מחזיר אתכם לראשית דבריי במאמר זה. אי הוודאות והתכנון הם שניים המשלימים זה את זה. כל אחת ואחד מכירים את התרחישים שאיתם אנו מתמודדים ביום יום. באופן פתאומי מגיע החורף ואז נדרשת הוצאה כספית גדולה, באופן פתאומי הילד גדל וצריך לערוך לו מסיבת בר מצווה, איך אפשר בלי אירוע מרהיב באולמי בונבון, כן איך שרץ הזמן... צריך להחליף את הרכב, צריך לצאת לחופשה בחו"ל, המזגן ודוד השמש התקלקלו בהפרש של כמה ימים ועוד ועוד.


כל אחת ואחד מכירים את צמד המילים הנפלא "יהיה בסדר", ניקח הלוואה ונסתדר. הבעיה שהדברים מסתדרים למראית עין ולטווח הקצר. הנתונים המצטברים שלנו לבתי אב מראים נתונים מדאיגים ביותר, כך שרמת ההוצאות גבוהה בהרבה מרמת ההכנסה כשההבדל נמצא בהתחייבויות, בהלוואות, בכרטיסי אשראי ובמשכנתאות. נשמע מוכר?


הפתרון לדעתי ומניסיוני רב השנים, 40 שנים בעולם העסקים, הוא בחינוך פיננסי ברמת הכלל ובתכנון נכון ברמת הפרט. כל אישה ואיש ייקחו אחריות על חייהם בכלל ועל חייהם הכלכליים בפרט, ידאגו שלכל אורך המסלול הארוך והפתלתל, מסלול חייהם שעליו הם חושבים ומייחלים לו, יהיו בו עוגנים כלכליים לנקודות זמן שבהן ההתרחשות צפויה מראש, ככל שניתן. לדוגמה, בעוד שנתיים אני מתכוון להחליף את המכונית, קיימת קרן כספית לעניין זה, כאשר הבת שלי תודיע על כוונתה להתחתן, עומדת קרן כספית לתמיכה בה, כשאצא לגמלאות אקח את כל ילדיי ונכדיי להפלגה, קרן כספית מתוכננת לעניין זה. וכמובן קרן כספית שתדע לתת מענה לאסון חלילה.


על קצה המזלג בלבד תיארתי מציאות ולא חידשתי דבר, אך אם גרמתי למחשבה והעליתי רצון לעשייה בתחום, באתי על שכרי. אנוכי וחבריי למקצוע נשמח לסייע לכל פונה.


הכותב הוא מתכנן פיננסי מורשה בעל תואר CFP, חבר באיגוד המתכננים הפיננסים בישראל