בשנים האחרונות גוברת המגמה של פנייה להליך של פשיטת רגל, בקרב הנושים והחייבים. בשנת 2014 עמד מספר התיקים שניתן בהם צו כינוס, בכלל מחוזות הכונס הרשמי על 43,185. בחמש שנים האחרונות חלה עלייה של כ-220% (13,486 תיקים בשנת 2009). חשוב לציין כי העלייה במספר הפניות נובעת בין היתר מתיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, במסגרתו, על רשם ההוצאה לפועל להפנות את החייב מיוזמתו להליך פשיטת הרגל אם הבחין כי לחייב אין אופק אמיתי להסדרת חובותיו.


הרפורמה החדשה בהליך פשיטת הרגל אשר נכנסה לתוקפה בשנת 2013, נועדה לייעל את הליך ולקצוב זמן מוגבל של עד 4.5 שנים נרגע מתן צו הכינוס. החייב כול לראות "אור בקצה המנהרה" וזאת בתנאי שכמובן מתנהג במסגרת ההליך בתום לב ומשתף פעולה עם הכונס הרשמי (הכנ"ר) והמנהל המיוחד שממונה מטעם הכנ"ר.


חשוב להזכיר כי קיימת אפשרות להגיע להסדר בטרם מתן צו כינוס וזאת על פי סעיף 19א' לפקודה בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף.


צו הכינוס


חייב ו/או הנושה המעוניינים לפתוח בהליך של פשיטת רגל, חייבים לעמוד בתנאים הקבועים בסעיפים 2-17 לפקודה. כך למשל, במידה והבקשה מוגשת על ידי הנושה, סך כל חובותיו של החייב צריך להיות גבוה מ- 87,400.55 שקלים ואילו אם הבקשה מוגשת על ידי החייב, סך חובותיו צריך להיות גבוה מ-17,481.54 שקלים.


בנוסף, חייב להתחרש מעשה פשיטת הרגל כאמור בפקודה. תנאי הסף חשוב הוא היות הקריסה הכלכלית של החייב בתום לב. כיום, הפסיקה הרחיבה את מושג " תום הלב" ובשורה של פסקי דין, אושר הליך פשיטת רגל לחייבים אשר הסתבכו כלכלית בעקבות ביצוע מעשיים בלתי חוקיים- כמו מעשי אינוס, מרמה, רצח.


בהתקיים התנאים כאמור, ניתן צו כינוס לנכסי החייב. הצו נועד להגן על נכסיו על מנת שלא יעלמו, בטרם ניתנה לכל הנושים האפשרות להוכיח את חובו של החייב כלפיהם במסגרת ההליך. כבר בשלב זה יכול בית המשפט להורות לחייב לשלם תשלומים זמניים ואף להטיל הגבלות.


בהינתן צו הכינוס, מתמנה מנהל מיוחד על נכסי החייב, החוקר אותו ואוסף מידע אודות נכסיו וחובותיו. בשלב זה חשוב מאד לשתף פעולה עם המנהל המיוחד שאם לא כן, עלול המנהל המיוחד להתרשם בחוסר תום ליבו ולהמליץ לבטל את ההליך.


על פי הרפורמה החדשה, כעבור 18 חודשים ממועד צו הכינוס, על המנהל המיוחד להגיש תוכנית פרעון לחובות החייב. כלומר, כבר בשלב זה, החייב רואה אופק ודרך לפרעון חובותיו.


הכרזת פשיטת הרגל


בחלוף כ- 6 חודשים לפחות ממועד מתן צו הכינוס, הכונס הרשמי יגיש חוו"ד מפורטת לאחר שחקר את החייב אודות חובותיו ונכסיו ואודות יכולתו לפרוע את חובותיו.


במעמד הדיון בהכרזת פשיטת הרגל בית המשפט יכול:


א. להכריז על החייב פושט רגל;


ב. לדחות את הבקשה;


ג. בהתקיים תנאים מסויימים אף לתת לחייב צו הפטר/הפטר מותנה לאלתר מחובותיו;


ד. לדחות את ההחלטה על מנת לתת לחייב הזדמנות להגיע להסדר עם נושיו.


צו ההפטר


ישנם שני סוגי הפטר – הפטר חלוט והפטר מותנה. ההפטר המותנה הוא הפטר המותנה בקיומו של תנאי כלשהו על פי החלטת בית המשפט.


צו ההפטר פוטר את פושט הרגל מכל חוב בר בתביעה למעט:


א. חוב המגיע למדינה בשל קנס;


ב. חוב שנוצר במרמה;


ג. חוב בגין מזונות. לעניין המזונות, חשוב לציין כי ניתן פסק דין חריג בעניין גמזו שבו השופטת החליטה שבנסיבות קיצוניות, ניתן לתת לחייב פטור גם ממזונות.


גם לאחר שהחייב מקבל הפטר מלא מכל חובותיו, חובות אלו נשארים ולא נמחקים.


ההסדר


ההסדר מחייב את כל הנושים. חשוב לפעול לגיבוש ההסדר בשיתוף המנהל המיוחד. הרציונל העומד בבסיס הצעת ההסדר:


עבור החייב – הפטר מחובותיו כלפי כלל נושיו ופתיחת דף חדש בחייו;


עבור הנושים – קבלת תשלום שאינו תלוי ביכולתיו הכלכליות של החייב. לפעמים במסגרת ההסדר, הנושים מקבלים אף יותר מאשר במקרה של הפטר שכן החייב מנסה לגייס כספים מצדדי ג', דבר שלא נחוץ בהפטר שבו החייב מקבל הפטר מחובותיו בתום 54 תשלומים שנקבעו בתוכנית הפרעון.


את הצעת ההסדר יש להעביר למנהל המיוחד בצירוף תצהיר. מנהל המיוחד יחווה את דעתו ובמידה והוא מסכים להסדר, הוא יכנס אסיפת נושים. בהתאם לתוצאות האסיפה, יוחלט האם לקיים דיון בבית המשפט לאישור ההסדר או לאו. כשיש הסכמה של 100% להסדר המוצע באסיפה, מתייתר הדיון.


לסיכום, ניתן לומר כי הרפורמה באה לזרז את תהליך קבלת ההפטר עבור החייבים הפועלים בתום לב במסגרת הליך פשיטת הרגל ואף להקל על הנושים לקבל את כספם בחזרה. כמובן, שהרפורמה חדשה למדיי ולכן, רק בחלוף הזמן נוכל לדעת האם המצב בהליך הפש"ר השתנה והרפורמה אכן הביאה לתוצאות המיוחלות.