האם הנזקים לבתים ועסקים ביערות ירושלים שניזקו יקבלו פיצוי מהמדינה

שריפות, הצפות ונזקי ופגעי מזג אוויר הן על ידי מעשה אדם והן על ידי כוחות הטבע ההרסנים הם דבר לו אנו עדים בתקופה האחרונה בעולם כמו גם אצלנו ביערות הכרמל ויערות ירושלים נזקים לרכוש כשאין כיסוי ביטוחי, לעיתים בגלל רשלנות של האזרח להגן על רכושו בפוליסת ביטוח מתאימה ולעיתים כי חברות הביטוח לא מוכנות לבטח את הסיכון. אז מי יפצה את אותם אנשים שכל רכושם עלי  אדמות עלה בלהבות והם נותרו עם הבגדים לגופם בלבד.

במקרה של אסון טבע משמעותי כמו רעידת אדמה, שטפונות קשים יכולה המדינה להכריז על אסון טבע ואזי יש בידי הממשלה מנגנוני פיצוי במסגרת קרן לנזקי טבע.

במקרה של מעשה הצתה ידי אדם באירוע שהוגדר כטרור לאומני יש בידי הממשלה מערכת של תשלומים באמצעות מס רכוש.

במקרה של רשלנות בטיפול של רשויות המדינה כגון מכבי אש ומשטרה ניתן להגיש תביעה נגד המדינה ברשלנות או בהפרת חובה חקוקה שאותה יש להוכיח במאזן ההסתברויות כלומר ב 51% ואזי המממשלה תשלם את הפיצוי במסגרת ענבל קרן הביטוח הממשלתית.

באירוע האחרון שאירע ביערות ירושלים, לעניות דעתי לא זו בלבד כי על הממשלה לשלם את הפיצויים המגיעים מכוח העובדה כי הוכרז שמדובר באירוע הצתה בזדון (למרות שלא נתפס איש ואין שום הוכחה פורנזית חד משמעית המצביעה על כך), מדובר ברשלנות בטיפול שהביא לנזקים. די לקרוא את העיתונות כדי לשמוע אודות הסכסוכים הפנימיים בכיבוי האש בין ועד העובדים לבין הנציב, סכסוך האגו בין פיקוד המשטרה לבין פיקוד מכבי האש שהקימו 2 חפ"קים לא מתואמים ביניהם כאשר שניהם שייכים למשרד לבטחון פנים בכדי להבין את גודל המחדל.

עבור בכך נציב כבאות ראשית התייצב מול המצלמות אחר היום הראשון ואמר שהושגה שליטה על האש ונמנע מלהפעיל את צוות מטוסי הכיבוי כאשר ידוע שרוחות חזקות באזור זה בשנה בשעות שלפנות בוקר מלבות את האש שלא כובתה לחלוטין ועובר בעבודה כי הבחירה במטוסים מסוג נחות מהמטוסים הקיימים בידי שכנותינו לים התיכון מפחיתות את היעילות בבצוע כיבוי.

בעובדה האש התחדשה ביתר שאת ולקח עוד כמעט יומיים לכבות אותה כאשר על הדרך נגרמו נזקים כלכלים במאות מילוני ש"ח.

לכן לא מן הנמנע כי יחידים וחברות ועסקים לא מבוטחים יגישו תביעת רשלנות כנגד המדינה.