אחד הפרמטרים הבולטים בחוק למניעת הטרדה מינית, השופך אור בכל הקשור להטרדות מיניות, הוא סעיף 3 המגדיר מהי הטרדה מינית. הסעיף מבאר מהי ההטרדה המינית, כאשר ניתן להבחין בשני היבטים. בהיבט הראשון, הסעיף מגדיר התנהגויות המהוות הטרדה מינית, כגון סחיטה באיומים (כאשר המעשה אותו נדרש המוטרד לעשות הוא בעל אופי מיני) ומעשים מגונים כהגדרתם בחוק העונשין.
מתי הצעות חוזרות בעלות אופי מיני ייחשבו להטרדה מינית?
כמו כן, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני והתייחסויות חוזרות למיניותו של אדם, כאשר הלה הראה למטריד שאינו מעוניין בכך. גם התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו, מיניותו או נטייתו המינית תחשב להתנהגות המטרידה מינית, אף ללא הבעת מורת רוח מצד המוטרד.
מן ההיבט השני, ניתן לראות בסעיף קטן 3(א)(6) התייחסות למעמדו ו/או מצבו של המוטרד, המצוי בעמדת נחיתות, יחסי תלות ו/או מרות בכפיפות למטריד. עצם היותו של המוטרד במעמד נחות ו/או כפוף למטריד, גורם לו להימצא במצב לחץ מול המטריד או בחוסר שיקול דעת מולו.
כך נוצרת קרקע נוחה לזריעת הטרדה מינית והמוטרד לעיתים מנוע, מכורח מציאותו, להתנגד להטרדה המינית. ברם, התנגדותו המתאפשרת או שאינה מתאפשרת של המוטרד, אינה נמדדת לצורך האיסור להטרידו מינית ועצם המעמד המרותי כלפיו מחייב הימנעות מהתייחסויות והצעות מיניות כלפיו, המוגדרות כהטרדה מינית בחוק.
התייחסות המחוקק למצבים של ניצול יחסי מרות ותלות
סעיף קטן 3(א)(6) מדבר, בין היתר, על עמדתו של קטין וחסר ישע תוך ניצול יחסי מרות, תלות ועוד, מטופל במסגרת טיפול רפואי או נפשי, תוך ניצול תלות של המטופל במטפל, תלמידים וסטודנטים במסגרת יחסי מרות בלימודים, משתקם ועובד במסגרת יחסי עבודה.
התנכלות, המוגדרת בסעיף 3(ב) כפגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, תביעה או תלונה שהוגשו על הטרדה מינית, מקבלת בחוק התייחסות זהה לזו של הטרדה מינית, למעט חומרת העונש, מן הפן הפלילי, שהוא חמור יותר בעבירת ההתנכלות. זאת ניתן לראות בסעיף 5(ב) לחוק. יש לציין כי החוק קובע עונשי מאסר בגין עבירות אלו.
.JPG)
