הכלל הוא שהורה אחד מקבל משמורת וההורה השני, אשר לו יהיו הסדרי ראיה עבור הילדים, יידרש לשלם מזונות ומדור. אנו כמובן מדברים על המצב הרגיל ולא על המצבים שבהם לשני ההורים משמורת משותפת.

 

מזונות הילדים נפסקו בפסיקה על מינימום של 1,250 שקלים עבור כל ילד ומדור, קרי שכירות או משכנתא, 33% עבור ילד 1, 40% עבור 2 ילדים ו 50% עבור 3 ו 4 ילדים. כמו כן, ישנם מחצית מהוצאות החינוך כגון: גנים, חוגים, קייטנות וביה"ס (בחלק מהפעמים, כאשר מוצדק, אף צהרונים) ומחצית מהוצאות חריגות כגון: הוצאות רפואיות.

 

נשאלת השאלה הכל כך לגיטימית, האם ראוי לדרוש מההורה, המחויב במזונות, לשלם לעתים סכומי כסף שאין באפשרותו לשלם, רק כי מדובר "במזונות ילדים"?

 

הדילמה המוסרית אצל ההורה החייב במזונות ילדיו

 

בתי המשפט או בתי הדין, הבאים לפסוק מזונות ילדים פוסקים בהתאם לכמה פרמטרים מדגמיים: משכורת ההורה החייב במזונות, יכולת השתכרותו העתידית, מקום עבודתו, השכלתו, גיל ומצב בריאותו.

 

ברוח דברים אלה, עלול הורה החייב במזונות ילדים, כבן 35 ויש לו 3 ילדים לצורך הדוגמה, בריא לחלוטין ומרוויח משכורת של 7,000 שקלים כשכיר, להישאר עם סכום של בערך 2,000 שקלים לאחר תשלום המזונות, המדור וההוצאות הנוספות. וזה בהנחה שבית המשפט או בית הדין פסק את המינימום של 1,250 עבור כל ילד.

 

מכאן עולה הפרדוקס האנוכי והאנושי גם יחד, האם ההורה החייב במזונות ילדיו ישלם את הסכום שנפסק כדין ולמעשה יוותר על הזכות לפרק ב' נורמטיבי או יבחר שלא ישלם ואז יסתכן בסנקציות וגרוע מכך, ממצפון שיעיק לו שאינו משלם עבור ילדיו שלו.

 

הפתרונות להתמודדות עם הדילמה

 

ראשית, על ההורה החייב במזונות ילדיו לדרוש מההורה המשמורן להציג בפניו/ה חוזה שכירות חתום כדין. לא אחת ניתן להיתקל בזיוף חוזה שכירות רק על מנת לדרוש דמי מדור מההורה השני. זאת במידה ומדובר בשכירות. אם מדובר בדירת מגורים של בני הזוג, הטקטיקה המתאימה במצבים אלו זה לדרוש פירוק שיתוף של הבית ובכך להתנות את אי מכירת הבית בהפחתה משמעותית של דמי המזונות והמדור.

 

שנית, אם מדובר בהסכם גירושין לבקש כי הסכום לתשלום יהיה סכום פיקס, קרי שסכום המזונות והמדור יכלול כבר את החינוך וההוצאות החריגות וזאת כדי למנוע הפתעה עתידית, שמא לפתע ייטען שהסכומים לתשלום למוסדות השונים עלו.

 

שלישית, ושוב במידה ומדובר בהסכם גירושין, לדרוש כי סכום המזונות והמדור יופחת במידה וההורה השני חי עם בן/ת זוג או מתחתן בשנית. ידוע כי מגורים משותפים מפחיתים משמעותית בהוצאות המחייה וגידול הילדים.

 

רביעית, תמיד ניתן, אם ישנו שינוי נסיבות מהותי, לתבוע הפחתת מזונות, אשר קיבלה גושפנקא אמתית בבתי משפט ו/או בתי דין.
ליבו של ההורה החייב במזונות ילדיו תמיד יהיה חצוי בין רצונותיו האנושיים להתחיל פרק ב' בחייו בצורה נורמטיבית לבין הצורך בתשלום מזונות עבור ילדיו ולא להחסיר מהם דבר.

 

הדילמה הכל כך קשה לבטח תכה בכל הורה החייב במזונות ילדיו, אבל חשוב לזכור כי תמיד ישנם פתרונות להקל על הדילמה.
הכלל שאמור לשרת את שני ההורים הוא שהזכות המינימאלית של אדם לכבוד אינו אמורה להיפגע.