בית המשפט דן במקרה של משפחה חרדית עם שלושה ילדים, כאשר הילדים התחנכו וגדלו במסגרת חרדית. בסופו של דבר ולאחר שנים רבות יחד החליטה האם לחזור בשאלה והאב, אשר משרדנו מייצג אותו, המשיך באורח חייו החרדי.


ברקע נמצאים שלושה ילדים קטינים ,אשר נמצאים במשמורתה של האם שחזרה בשאלה. חשוב לציין שהאב רואה את ילדיו במרכז קשר וזה לאחר כביכול התנהגות לא נאותה, שכללה טענות להסתה כלפי האם ועוד. יודגש כי מעולם לא הוכח שהאב הסית את ילדיו כנגד האם.


עת הגיע אחד הקטינים ללימודי חטיבת ביניים, ביקש אב לרשום את הקטין לחטיבת ביניים דתית, ואילו האם ביקשה לרשום את הקטין ללימודים בחטיבת ביניים חילונית עם מאפיינים חילוניים.


טענותינו מצד האב נתמכו באורח חייו של הקטין מאז היוולדו, בהיכרות המיוחדת עם העולם החרדי, ברצונו של הקטין ללמוד בבית הספר החרדי ובעקרון העל "טובת הילד". משרדנו מאמין כי טובת הקטין היא מעל כל דעה כזו או אחרת ומעל כל רצון כזה או אחר.


האם טענה כי הקטין אינו עונה על הדרישות של בית הספר החרדי וקיים פער בינו לבין יתר התלמידים בבית הספר האמור. האם נעזרה ברצון האישי הפרטי שלה שהילד יתחנך במערכת חינוך חילוני, כחלק מהשינוי שעברה.


זמן מייצר מציאות והקטין נמצא בלב סכסוך משפטי באשר לעתידו


עת שנת הלימודים עמדה בפתח בחודש ספטמבר, נמצא הקטין בין הפטיש לסדן. הקטין לא ידע היכן ילמד, ובהחלטת ביניים של בית המשפט אף נפסק כי כל אחד מהצדדים ירשום את הקטין לבית הספר שהוא מבקש שילמד בו.


כך נוצרה סיטואציה סוריאליסטית שבה בחודש אוגוסט הקטין נרשם לשתי חטיבות ביניים עם מאפיינים שונים לחלוטין ושולמו דמי הרישום, ובכל עת אמורה שנת הלימודים להתחיל והקטין אינו יודע היכן ילמד. מיותר לציין כי כל הורה משך לכיוון שלו.


בית המשפט נתן החלטה דרמטית ומופתית אשר תשפיע על הקטין בשנים הקרובות, והורה כי הקטין ילמד בבית הספר החרדי למורת רוחה של האם, המשמורנית של הקטין. בית המשפט נעזר בתסקיר של עובדת סוציאלית אשר תמכה בגישתנו ובדעתנו, כי מעל הכול עומדת טובתו של הקטין, אשר חושק בכל רמ"ח איבריו להמשיך ולהתחנך באורח החיים החרדי.


בית המשפט ייחס חשיבות רבה לחינוכו של הקטין לאורך השנים, לאופן גידולו, לעובדה כי כל חייו הכיר את אורח החיים החרדי ולכך שאין מקום לתלוש את הקטין מהאמור, תוך שימוש במונח הקדוש כל כך "טובת הילד".


בית המשפט סמך והאמין כי הקטין מסוגל להתמודד עם הקשיים הרבים הצפויים לו בלימודיו השונים, והעדיף את "טובת הילד" על פני "טובת ההורה". פסק דין זה משמעותי מאוד, שכן הוא נותן גושפנקא אמתית לרצונו של הקטין ולשמיעת דעתו, אף אם זה בא על חשבון אחד ההורים. המושג הערטילאי קיבל נופך ממשי ואנושי בפסק דין זה.