נהיגה בחוסר זהירות ונהיגה בקלות ראש הן שתי עבירות תנועה שמובילות לכתבי אישום רבים – ועדיין, מרבית הנהגים לא מודעים אליהן או לא מבדילים ביניהן.
למרות השם הדומה, מדובר בעבירות הנבדלות זו מזו באופן מהותי, גם מבחינת רמת החומרה שלהן וגם מבחינת אמצעי הענישה המוטלים בגינן. כמו כן, המחוקק מבדיל בין מצבים שבהם העבירות האלה גורמות לתאונת דרכים לבין מצבים שבהם הן לא מובילות לתאונה.
בחלק מהמקרים קל להכריע איזו עבירה שייכת לסוג הראשון ואיזו לסוג השני, אך יש מקרים שבהם ניתן לערער על כתב האישום שהתקבל, ולהשיג הפחתה באישום ואפילו זיכוי מלא.
מהי נהיגה בחוסר זהירות?
נהיגה בחוסר זהירות היא עבירה שנהג ביצע בתום לב, באופן חד-פעמי, ולפרק זמן קצר. עבירה זו היא בדרגת חומרה קלה,. במידה שביצוע העבירה גרם לתאונת דרכים, הנהג יקבל זימון למשפט,
תחת ההגדרה של נהיגה בחוסר זהירות, יכולות להיכלל פעולות שונות שהמכנה המשותף שלהן הוא שהן לא נעשו באופן יזום ומכוון, אך הובילו לפגיעה בריכוז של הנהג. בין הפעולות האלה אפשר למצוא: הסתכלות על מכשיר הטלפון לזמן קצר, הפניית מבט למושבים האחוריים ברכב, וטיפול באחד הנוסעים תוך כדי נהיגה.
הבסיס המשפטי לנהיגה בחוסר זהירות
נהיגה בחוסר זהירות מוגדרת בתקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה, באופן הבא: "לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך".
בפועל, ההגדרה הזאת מעט מופשטת ונתונה לפרשנות. כדי לקבוע שנהג אכן נהג בחוסר זהירות, צריך להוכיח שהוא פעל בחוסר מודעות. לצורך כך בודקים האם הנהג יזם את הפעולה או ביצע אותה באופן ספונטני. בנוסף, בודקים את משך הפעולה. כאשר מדובר בפעולה קצרה, אפשר לטעון שהנהג לא הבחין במעשיו, אך ככל שהפעולה מתארכת, ההנחה היא שהוא הספיק לגבש מודעות להתנהגותו.
מהי נהיגה בקלות ראש?
נהיגה בקלות ראש היא עבירה חמורה ביותר, המוכרת גם כנהיגה ברשלנות. הנהג שמואשם בעבירה זו נחשב למי שמזלזל בחוק ובהשלכות של מעשיו. הנהג הנאשם מקבל גם זימון לבית משפט שבו יוחלט לגבי ענישה במידה שהעבירה גרמה לתאונת דרכים, רישיון הנהיגה של הנהג יישלל 60 או 90 יום. בחלק מהמקרים ייתכן שהנהג המורשע יישלח למאסר בפועל.
נהיגה בקלות ראש מתייחסת לפעולות שונות שמסכנות את הנהג ואת הסובבים אותו, אשר נעשו באופן מודע ומכוון. הפעולות האלה כוללות: אי-ציות לתמרורים, זגזוג בין נתיבים, התפרעות בכביש, שימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה, ועוד.
הבסיס המשפטי לנהיגה בקלות ראש
נהיגה בקלות ראש מוגדרת כך בסעיף 62 (2) לתקנות התעבורה: "נוהג רכב בדרך קלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית שנקבעה".
העונש על נהיגה בקלות ראש הוא מדורג. העונש המינימאלי הוא קנס כספי, צבירת נקודות וזימון לבית משפט, אך במקרים חמורים יותר העונש יכול להיות פסילת רישיון ואף מאסר בפועל. חשוב לציין כי עבירה של נהיגה בקלות ראש יכולה לעמוד בפני עצמה, או להיות מלווה באישומים נוספים כמו נהיגה בשכרות.
מקנס ועד מאסר – הענישה בגין נהיגה בחוסר זהירות ובגין נהיגה בקלות ראש
נהיגה בחוסר זהירות ונהיגה בקלות ראש הן עבירות בדרגות חומרה שונות, וכך גם הענישה עליהן. נהיגה בחוסר זהירות, מחייבת את הנהג ב-6 נקודות ובקנס כספי של 500 שקלים. במקרים בהם התנהגות הנהג גרמה לתאונת דרכים, הוא יזומן לבית המשפט ושם ייתכן שיוטלו עליו אמצעי ענישה נוספים.
נהיגה בקלות ראש, לעומת זאת, מחייבת את הנהג ב-8 נקודות, בקנס כספי ובזימון לבית משפט. במידה ונגרמה תאונת דרכים, רישיון הנהיגה של הנהג נשלל אוטומטית ל-60 יום. במקרים חמורים, ייתכן שיוטל על הנהג עונש של עבודות שירות או מאסר בפועל.
לא הכול אבוד – איך מתמודדים עם אישום על נהיגה בקלות ראש?
אישום על נהיגה בקלות ראש הוא אישום חמור מאד, ולכן חשוב להיוועץ במקרה כזה בעורכי דין שמתמחים בדיני תעבורה.
בשלב הראשון, עורכי הדין ינסו להביא לזיכוי מן העבירה. אם לא יתאפשר זיכוי, עורכי הדין יפעלו להפחתת האישום, ויטענו שהנהג נהג בחוסר זהירות ולא בקלות ראש. כדי לעשות זאת, הם יעלו ראיות שמוכיחות כי מדובר באירוע מקרי שנבע מחוסרת תשומת לב, ולא בדפוס התנהגות מסוכן. במידה שלא תתאפשר הפחתה באישום, עורכי הדין יפעלו לקיצור תקופת פסילת הרישיון ולמניעת עונש מאסר.