ככלל, למעסיקים פרטיים וציבוריים, אין זכות לעיין ברישום הפלילי של מועמד לעבודה או עובד מן המניין ואף דרישת המעסיק יכולה להיחשב עבירה פלילית!
יחד עם זאת, מעסיק יכול לדרוש אישור מהמשטרה, וזאת בהתאם לסעיף 3 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א-2001, במקום עבודה הקשור לעבודה עם קטינים, חסרי ישע או אנשים עם מוגבלות שכלית.
נזכיר, רישום פלילי, הינו הרשעה בבית משפט, רישום משטרתי הינו תיק סגור בעילת חוסר עניין לציבור / חוסר בראיות, תיק מב"ד, הינו תיק חקירה פתוח שטרם הוחלט אם להגיש בו כתב אישום או לסגור אותו.
זכות העיון במרשם הפלילי של אדם, כאמור הינה אישית וחסויה. ועל כן, רק גופים המנויים על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, זכאים לקבלו וזאת על פי בקשה שלהם למשטרת ישראל ולא מהעובד עצמו.
בשל מצב דברים זה, רוב המעסיקים מנועים מלדרוש את הרישום הפלילי, המשטרתי או תיקי מב"ד, החלו לדרוש מהעובדים לחתום על תצהיר בו מבקש המועמד לעבודה להצהיר כי "אין לו עבר פלילי", "מעולם לא הורשע", "מעולם לא נחקר במשטרה" ועוד.
בשנת 2013, בית המשפט העליון דן בסוגיה זו בעניין ע"א 8189/11 רפאל דיין נ' מפעל הפיס, בו התקיים מכרז למשווק אזורי של מפעל הפיס, שאינו מנוי בין הגופים הרשאים לעיין במרשם הפלילי ומועמדותו נפסלה עקב חקירה פתוחה (תיק מב"ד) ועל כן הגיש ערעור אזרחי לפיצויים.
בית המשפט העליון קבע, כי לא ניתן באופן גורף לבקש ממועמד לעבודה שיצהיר על העדר עבר פלילי או חקירות תלויות ועומדות (מב"ד), יחד עם זאת, ניתן לבקש להצהיר על עבירות ספציפיות ורלוונטיות למשרה אליה הוא מתמיין וככל שהתפקיד בכיר או זוטר בהתאמה. בנוסף, על המעסיק להבהיר כי אין המועמד נדרש להצהיר על עבירות שהתיישנו או שנמחקו, שכן על פי סעיפים 19 ו20 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, מעסיקים אינם רשאים להביא רישום מסוג זה במכלול השיקולים לקבלה למשרה.
ומה באשר לתיקים משטרתיים סגורים מחוסר עניין לציבור או חוסר בראיות?
סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, קובע כי מידע על תיקים שנסגרו יועבר רק למי שנמנים על הרשימה המצומצמת מאוד של גופים הקבועה בתוספת השלישית בחוק.
ועל כן, מידע זה אינו עומד בדרישת הרלוונטיות. דרישה לקבל מידע זה פוגעת יתר על המידה בפרטיותם של המועמדים למשרה, ובייחוד בחזקת החפות שממנה הם זכאים ליהנות, כפוף להסדר שנקבע בחוק המרשם הפלילי.
מה עושים במצב זה?
אכן, מדובר בדילמה שנמצא בה כל מועמד לעבודה, מחד במידה ויצהיר על מידע שקרי, דבר שיהווה עבירה פלילית או מנגד, במידה ולא ישקר ויצהיר על עברו ככל הנראה יביא לפסילת מועמדתו.
לכן, חשוב לדעת כי תדפיס הרישום הפלילי (תעודת היושר) מחולקת למספר עמודים, כך שהעמוד הראשון זהה לכל אדם, וניתן להשתמש בו בעת הצורך.
אין חובה להצהיר על רישום פלילי שהתיישן או נמחק, שכן, על פי לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, אדם שרישומו הפלילי התיישן ונמחק אינו חייב לגלות הרשעה שהתיישנה למי שאינו רשאי להביאה בחשבון ושאלה בדבר עברו הפלילי תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שהתיישנה ונמחקה, ועל כן, אדם שלא יצהיר על עבירה שנמחקה לא יישא באחריות פלילית או אחרת עקב העובדה שלא גילה אותה למי שאינו רשאי עוד להביאה בחשבון.
מה ניתן לעשות אם יש לי תיק חקירה פתוח (מב"ד) או רישום פלילי או תיק משטרה סגור?
ראשית, ניתן לדעת אם קיים מידע פלילי עליכם, וזאת על ידי הוצאת תדפיס רישום פלילי מכל תחנת משטרה על ידי הגעה עם תעודת זהות.
במידה ואכן קיים רישום, מומלץ לפנות לעו"ד העוסק במשפט הפלילי, וזאת לשם הסרת הרישום הפלילי. שכן, ישנו שוני מהותי בין הרישומים, וכתיבת בקשה לגורמים הרלוונטיים, צריכה להיות מנומקת עובדתית, משפטית יחד עם נסיבות אישיות ועל כן לא מומלץ להגישה לבד, שכן ישנה משמעות רבה לטענות אותם מעלים על הכתב.
מאת: עו"ד פלילי אלון שליכטר
