.jpg)
כידוע, לאדם הנחקר במשטרה כחשוד ברוב המקרים נשאר "כתם" בדמות רישום פלילי, בין שמדובר בהעמדה לדין והגשת כתב אישום, ובין שמדובר בסגירת תיק בעילות של 'חוסר עניין לציבור' או 'היעדר ראיות מספיקות'.
ישנם שני מסלולים עיקריים שבהם ניתן לפעול כדי למנוע הגשת כתב אישום או סגירת התיק בעילות המותירות "כתם" בדמות רישום משטרתי.
מסלול ראשון
לאחר החקירה במשטרה, בנסיבות המתאימות, מומלץ לפנות לרשות החוקרת בבקשה לסגירת התיק. כלומר, פנייה אשר מתארת את המסכת העובדתית והמשפטית לרבות נסיבות אישיות ובכך למעשה "להקדים תרופה למכה", ולמנוע הגשת כתב אישום והעמדה לדין במקרה הרע וסגירת התיק בעילת 'חוסר עניין לציבור' או 'היעדר בראיות מספיקות' במקרה הטוב, במקום עילת 'חוסר אשמה'.
מתי מומלצת פנייה כזו?
ככלל, פנייה זו מומלצת כאשר בחקירתכם טענתם לחפותכם, כלומר הכחשתם את ביצוע העבירה המיוחסת לכם. עם זאת, גם כאשר הכחשתם את ביצוע העבירה, יש לבחון האם בתיק הספציפי שלכם פנייה מוקדמת לרשות החוקרת לא תעשה יותר נזק מתועלת וזאת על ידי חשיפת קו ההגנה במקרה שתעמדו לדין פלילי.
מה החשיבות שהתיק ייסגר ב'חוסר אשמה' ולא ב'חוסר עניין לציבור' או 'חוסר בראיות מספיקות'?
סגירת התיק בעילת 'חוסר אשמה' למעשה מנקה את שמכם מכל חשד לפלילים, וכאשר תוציאו את תדפיס הרישום הפלילי שלכם, כלומר 'תעודת יושר', לא יופיע כל רישום.
סגירת תיק בעילת 'חוסר עניין לציבור' או 'חוסר בראיות מספיקות' משאירה "כתם" במרשם הפלילי שלכם, תחת הקטגוריה של "תיקים סגורים" שיכולים בעתיד להפריע לכם במהלך החיים בקבלת עבודה, סיווג ביטחוני, נשיאת נשק, הגירה ועוד.
מסלול שני
במקרים המתאימים ניתן לסגור את התיק ב"הסדר מותנה", כלומר החשוד צריך להודות בביצוע העבירה, ובתמורה לכך יתחייב לקיים את התנאים המפורטים בהסדר מתוך רשימה המנויה בחוק, כגון תשלום קנס לאוצר המדינה, תשלום פיצוי כספי לקורבן, התחייבות להימנע מביצוע עבירה ועוד. אם הוא יקיים את התנאים לא יוגש נגדו כתב אישום, התיק ייסגר בעילה של "סגירה בהסדר" ולא תוטל עליו הסטיגמה של הרשעה פלילית. אם הוא לא יקיים את התנאים במועד שעליו הוסכם בהסדר, אזי יוגש נגדו כתב אישום וינוהלו נגדו הליכים פליליים בבית משפט.
מהם המקרים המתאימים שבהם ניתן לפנות בהליך זה?
ככלל, כאשר מדובר בעבירות בעלות חומרה נמוכה או בנסיבות ביצוע מקלות, באופן שמטה את הכף מבחינת האינטרס הציבורי לסגירת התיק בהסדר מותנה.
הנסיבות שבהן ניתן יהיה לערוך הסדר מותנה הן למשל נסיבות אישיות של החשוד, לרבות גיל, נסיבות חיים קשות, תרומה לחברה, חלק יחסי קטן של החשוד בביצוע העבירה, חלוף זמן רב מביצוע העבירה, התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה לרבות שיתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק, תוצאות העבירה ועוד.
האם יש דוגמאות של הסדרים?
להלן עבירות לדוגמה שבהן נסגר "הסדר מותנה" על ידי רשויות התביעה מאז כניסת תיקון 66 לחוק סדר דין הפלילי:
נשיכת כלב, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, קבלת דבר במרמה ללא הפקת טובות הנאה כלכליות, חדירה לדואר אלקטרוני של עמיתים לעבודה, איומים על שוטר ואשתו, העלאת תכנים מיניים לפייסבוק פיקטיבי, אי ציות לשוטר במשחק כדורגל, שימוש במסמכים מזויפים כדי לקבל כספי קרן לחיילים משוחררים, השארת ילד ללא השגחה, שיחות טלפון פרטיות על חשבון המעביד, השארת ילד בגן, כליאת שווא, מורה שסטר לתלמיד, זיוף חולצות, זיוף אביזרים לטלפונים ניידים וקבלת 'גימלים' במרמה.
מה הרציונל של סגירת תיק ב'הסדר מותנה'?
ניתן להתרשם כי מדובר במגוון עבירות רחב, אשר נותן אמצעי נוסף לתגובה למעשי העבירה ובעל תגובה הולמת יותר מהעמדה לדין פלילי או רישום משטרתי כאמור, ועל ידי כך נותנת הזדמנות נוספת לאנשים לתקן את דרכם.
לסיכום, בהמשך למאמר הקודם שפרסמתי בעניין חקירה במשטרה, יודגש שוב: אם זומנתם לחקירה במשטרה, מומלץ בחום לקבל ייעוץ לפני החקירה מעורך דין אשר עוסק בתחום הפלילי כתחום עיקרי.
לאחר החקירה, ממש לאחר החקירה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מהתחום הפלילי אשר יבחן את כל הנסיבות ויבחר את הנתיב המשפטי המתאים לכם.
