מאת עו"ד ד"ר (פיסיקה) צבי ברק.
טלפוניה מבוססת על פרוטוקול האינטרנט (VoIP או VOB) כבשה את העולם בסערה בעשור האחרון. הטכנולוגיה - אשר הוצגה לראשונה לפני כעשור, בתור תחליף לשירותי הטלפוניה המסורתיים - משמשת כבר כיום בסיס לחברות טלפוניה ולשירותים רבים, ומיליונים רבים עושים בה שימוש ברחבי העולם.
במאמר זה נביא תמונת מצב לגבי המצב המשפטי בכל הקשור לתחום ה-VoIP, כאשר נראה כי מההיסטוריה של עולם התקשורת ניתן לראות וללמוד כי תופעות שאפיינו את ראשית עולם הטלפוניה והתקשורת המודרנית, לפני למעלה מ-100 שנים, חוזרות וצצות גם כיום, עם כניסתה והתבססותה של הטכנולוגיה החדשה.
לאחר מכן נקיים דיון קצר בשאלות העומדות בפני הרגולאטור ובשיקולים שעליו לשקול בבואו לבצע רגולציה בתחום חדש זה, תוך השוואה לרגולציה שבקנדה, האיחוד האירופי, ארה"ב, ולנעשה בישראל.
מסקנתנו העיקרית היא שבניגוד לרגולציה העכשווית בה נוקט משרד התקשורת הישראלי, על הרגולאטור הישראלי לפעול בדומה לעמיתו הקנדי, ולפתוח את השוק לתחרות – ללא רגולאציה – לכל המפעילים פרט לבזק. אין כל סיבה "להגן" לכאורה על הצרכן הישראלי, על ידי מניעת פתיחת השוק (וזאת בהנחה ש"הגנה" זו היא אכן העומדת מאחורי אי-פתיחת השוק לתחרות, ולא לחצים פוליטיים מצד בזק והמקורבים לה). ההגנה הפטרנליסטית של משרד התקשורת באה לידי ביטוי במלוא עוצמתה בדרישות הרישיון לניסוי שיווקי – דרישות כמו פיקדון ומגבלת לקוחות. אין כל סיבה, לדעתנו, להטיל חסמים אלו. הצרכן הישראלי ידע לוותר על שירותיהם של ספקים אשר מספקים לו שירות רע; ורשויות החוק יכולות לטפל בחברות שירמו את הצרכן. אין שום דבר מיוחד בשוק התקשורת, הדורש הגנה מיוחדת מעין זו.
מאידך כדי לאפשר את פתיחת השוק ללא חסמים, על הרגולאטור לקבוע תעריף נמוך לקניית מספרי טלפון על ידי ספקי שיחות VoIP, על מנת שיוכלו לספק מספרי טלפון ארציים, ויש לקבוע חסם כניסה לחברת בזק מפני כניסה לשוק זה עד שנתח השוק של כלל שחקני ה-VoIP בישראל יגיע למינימום מסוים – לדוגמה 15% מכלל הקווים הקיימים בישראל.
את המאמר המלא ניתן לראות באתר www.barak-law.co.il