צו למניעת הטרדה מאיימת

רבים נוטים לשגות כי הם נכסים לגדרי "הטרדה" רק מקום שבו נעשתה כלפיהם פעולה פיזית. אלא שהטרדה מאיימת עשויה ללבוש צורות רבות, כגון- מעקבים, תצפיות, הגעה למקום לימודיכם, עבודתכם, מגוריכם, וזאת אף אם לא בוצעה אינטראקציה מכל סוג שהיא. מספיק שהגורם המאיים או המטריד חדר לטריטוריה הפרטית שלכם או הפר את האיזון שבחייכם, ובכך גרם לכם לתחושת אי נוחות או חרדה בסביבתו- למעשה מאוימים ומוטרדים.

מהי הטרדה מאיימת?

המונח "הטרדה מאיימת" מוגדר בסעיף 2 א לחוק הקובע כי: "הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אדם אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של אדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".

אלו מקרים יכולים להיחשב כהטרדה מאיימת?

סעיף 2(ב) לחוק הטרדה מאיימת מפרט מהם המקרים בהם התנהגותו של אדם אחר יכולה להוות הטרדה מאיימת:

1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו , או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

 

2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

 

3) ביצירת קשר עימו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

 

4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;

 

5) בע"א 4666-08-12 דיין נגד אוריאל קבע בית משפט כי, גם פרסום מעשיו של אדם יכולים להוות הטרדה מאיימת, ומקימים לאותו אדם זכות לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת : "אם פרסום זה נעשה באופן חוזר ונשנה, במקרקעין של אדם, במקום עבודתו, באמצעים אלקטרוניים, בפניה לבני משפחתו ולמכריו, הוא כן הטרדה מאיימת." עוד נקבע כי, בחוק למניעת ההטרדה מאיימת לא תעמוד ההגנה החלה בחוק איסור לשון הרע, התשכ"א- 1965, בעניין "אמת דיברתי".

כיצד מגישים את הבקשה?

1) על הנפגע / המבקש למלא טופס בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד ולהגיש אותו לבית משפט שלום (לפי הסמכות העניינים והמקומית).

 

2) על הבקשה להיתמך בתצהיר מטעם המבקש מאומת כדין ע"י עורך דין.

 

3) בגוף הבקשה, יש לפרט את פרטי המבקש או הנפגע , ופרטי המשיב או הפוגע.

 

4) יש לפרט את הנסיבות על פיהן דרוש מתן הצו במעמד צד אחד.

 

5) לבקשה עצמה יש לצרף כתב ערובה של המבקש לפיצוי עבור כל נזק שיגרם למשיב אם יקבע על ידי בית המשפט שהמבקש היא קנטרנית.

 

מיהו בית משפט המוסמך לתת צו למניעת הטרדה מאיימת (סמכות עניינית)?

סעיף 3 לחוק הטרדה מאיימת מגדיר כי, זהו חוק המצוי בסמכות עניינית של ופעל בית משפט השלום, בית המשפט לנוער ובית משפט לענייני משפחה, כתלות בזהות וביחסים שבין הצדדים המתדיינים.

לאיזה בית משפט שלום/נוער/משפחה להגיש את הבקשה (סמכות מקומית)?

ככלל, המקום שבו קיבל המוטרד את דברי האיום הוא מקום השיפוט של בית משפט.

בכל מקרה, בכל הנוגע להליך של בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד הוראות סעיף 10 לחוק קובעות כי, בית משפט לא ימנע מלדון או מלהחליט בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת מחמת טענה של העדר סמכות מקומית.

באלו מקרים ייעתר בית המשפט למתן צו למניעת הטרדה מאיימת?

על פי סעיף 4(א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת רשאי בית המשפט במסגרת הצו להורות לאדם להימנע מלעשות את המעשים המפורטים בסעיף 5 לחוק אם "נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת", ובפסיקה נקבע כי צו למניעת הטרדה מאיימת יינתן רק כאשר מתקיימים שני יסודות מצטברים:

היסוד הראשון - צופה פני עבר, אם אדם ביצע הטרדה בעבר כלפי אדם אחר או נקט איומים כלפיו.

 

היסוד השני - צופה פני עתיד, הנסיבות נותנות בסיס סביר להניח כי אותו אדם יטריד או יאיים שוב ויפגע בשלוות חיו, בפרטיותו או בחירותו או בגופו של אותו אדם.

מה יכול בית המשפט לאסור בצו על המטריד לעשות כלפי המוטרד?

1) להימצא במרחק מסוים מאזור מגוריו או דירתו;

2) להימצא בסביבת רכבו;

3) להימצא בסביבת עבודתו או מקום לימודיו;

4) להימצא במקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;

5) לא לשאת או להחזיק נשק, גם אם יש לו רישיון לכך וגם אם ניתן הנשק במסגרת עבודתו לרבות רשות ביטחון או אחת מרשויות המדינה;

6) לאיים על הנפגע בכל דרך (מילולי, הודעות SMS ובאמצעות אמצעים אחרים);

7) להטריד את הנפגע בכל דרך ובכל מקום;

8) ליצור קשר עם הנפגע בכתב, בע"פ או בכל אמצעי אחר;

9) לבלוש אחר הנפגע;

10) לארוב אחר הנפגע;

11) להתחקות אחריו תנועותיו או מעשיו;

12) לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת שלא נכתבה בידי המחוקק ונתבקשה מהמוטרד.

 

חשוב שיובהר, כי לאחר מתן הצו, ככל שהמטריד יפר את הצו שניתן כנגדו, מצב זה עלול להביא למעצרו ואף להגשת כתב אישום בגין הפרת הוראה חוקית כלפי המוטרד.

מה תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת?

סעיף 6 לחוק מניעת הטרדה מאיימת קובע כי :"תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים; בית המשפט ראשי להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה, ואולם מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים".

 

כיצד מתנהל ההליך עצמו בבית המשפט?

לאחר הגשת הבקשה במזכירות בית המשפט, באותו היום מתקיים דיון במעמד צד אחד (המבקש/המוטרד בלבד).

סעיף 7 (א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת קובע כי: "בית המשפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מידית על שלומו של הנפגע, או כשהמשיב הוזמן כדין ולא התייצב לדיון."

סעיף קטן (ב) קובע כי הדיון במעמד שני הצדדים יתקיים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.

מדוע חשוב להסתייע בעו"ד המומחה בתחום?

ככל שהמבקש / המוטרד לא יגיש את הבקשה מנוסחת היטב, בצורה עניינית, נתמכת בראיות ייתכן כי בית המשפט יראה כי הבקשה היא טורדנית וקנטרנית ויכול לדחות את הבקשה ולהטיל על המבקש הוצאות לטובת אוצר המדינה ולטובת הצד שנפגע מהוצאת הצו, ואף לתת פיצוי נאות למי שנפגע כתוצאה מהגשת הבקשה.

בהיעדר הגנה מקצועית, עלול להינתן כנגד המשיב/המטריד צו להטרדה מאיימת אשר עלול בהפרתו להביא למעצרו ואף להגשת כתב אישום כנגדו בגין הפרת הוראה חוקית כלפי המוטרד.

אתם חשים מוטרדים או מאוימים על ידי אדם אחר? הגישו כנגדכם בקשת סרק לצו הטרדה מאיימת? ניתן כנגדכם צו זמני/קבוע ? לעו"ד אלדד אמת ניסיון רב בליווי משפטי לאנשים המבקשים להוציא צווי הטרדה מאיימת, וכן בהגנה על אלו שביקשו להוציא כנגדם צווי סרק. צרו קשר באופן מידי עם משרדנו לצורך קבלת לקבל ייעוץ משפטי וייצוג ממשרדנו.