בעניין זה חשוב להבחין בין שני מישורים: המישור החוקי והמישור המעשי.


במישור החוקי


בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם ובעלי חובות וזכויות שוות כלפי ילדיהם. לשני ההורים זכות שווה להחליט בענייני חינוך, בריאות וגידול הילדים.


חשוב לדעת כי בהתאם לחוק לפסיכולוג אסור לטפל בילד אם אחד מן הצדדים מתנגד לטיפול. כך הדבר גם בענייני פרוצדורות רפואיות שונות, החל מנטילת כדורי ריטלין בשל הפרעות קשב וריכוז וכלה בניתוח מורכב אשר מחייב את הסכמת שני ההורים, ואין זה משנה כלל בידי מי המשמורת.


כמו כן זכותו של ההורה שאינו משמורן לקבל מן המוסד החינוכי שבו לומד הילד דואר, מידע שוטף ועדכונים באשר למצב הילד, ואף לקבל דואר מן הרשות המקומית לגבי רישום הילד למוסד החינוכי, כאשר לשם כך יש לעדכן במשרד הפנים כתובת שנייה למשלוח דואר.


במישור המעשי


על אף העובדה כי מבחינה חוקית להורה המשמורן ולהורה המקיים הסדרי ראייה זכויות שוות לעניין קבלת החלטות הנוגעות לגידול, חינוך ובריאות הילדים, במציאות ההורה המשמורן הוא שמכתיב לרוב את הדברים והוא שמעורב יותר בחיי הילדים והופך להיות ההורה הדומיננטי, וזאת בשל מספר סיבות:


א. הורים רבים אשר נקבעו להם הסדרי ראייה אינם מודעים לזכויותיהם הקבועות בחוק וליכולתם להשפיע על חיי הילדים ולהיות מעורבים, ועל כן מתנהגים בפסיביות ואינם עומדים על דעתם.


ב. מטבע הדברים ההורה אשר מקבל הסדרי ראייה בלבד נמצא פחות זמן עם הילדים, ועל כן פחות מעודכן בחיי היום יום ומפסיד חוויות ואירועים רבים.


ג. במקרים רבים הילדים רואים את ההורה המשמורן כהורה הדומיננטי ואת ביתו של ההורה המשמורן כבית ה"עיקרי" והקבוע. כתוצאה מכך, כאשר קיימת חוסר הסכמה בין ההורים, הילדים נוטים לקבל את עמדת ההורה המשמורן ולתמוך בה, והדבר משמעותי בעיקר כאשר מדובר בילדים בגילאי בית ספר ובמתבגרים.


ד. כאשר התקשורת והיחסים בין ההורה המשמורן להורה האחר קשים ולקויים, מנצל ההורה המשמורן את המצב וקובע עובדות בשטח על ידי ביצוע "מחטפים". לעתים עובר זמן ארוך ויקר עד שההורה שמגיע להסדרי ראייה מגלה את השינוי ולאחר מכן לא תמיד ניתן להחזיר את הגלגל אחורה, אף על ידי פנייה לבית משפט.


איך הורה שאינו משמורן יכול לשפר את מצבו?


1. הקפידו לעמוד על זכויותיכם מול כל הגורמים הרלוונטיים. לבקש כרטיס נוסף מקופת החולים על שם הילד, לפנות לבית הספר או הגן בדרישה להתעדכן באופן שוטף במצבו של הילד, באספות הורים ובחגיגות, לפנות לרופא המשפחה ולבקש להתעדכן בכל טיפול או הליך חריג, להיות בקשר עם גורמים מטפלים כגון יועצת בית הספר או פסיכולוג. חשוב להבהיר לכל הגורמים הרלוונטיים מה עמדתך בנושא ולהיות אקטיבי.


2. הקפידו על קיום הסדרי הראייה. לילדים חשובים מאוד סדר ושיטתיות, כמו כן העובדה שההורה תמיד מגיע לקחת אותם בזמן בכל מצב ובכל מזג אויר, מראה לילדים שהם רצויים וחשובים.


3. הקפידו להיות עם הילדים בפעילויות היומיומיות הרגילות. לקחת מהגן, להחזיר מהחוג, לקחת למסיבת יום הולדת מהכיתה. התנהגות כזו משמעותה מעורבות בחיים ה"רגילים" של הילדים, במקום הסדרי ראייה "בלתי טבעיים" המוציאים את הילדים מן המעגל היומיומי הרגיל שלהם אשר הופכים את הסדרי הראייה למעין "בועה" נפרדת. כמו כן יאפשר הדבר אינטראקציה שוטפת עם גננות, מטפלות, מורים והורים אחרים בסביבה, כך שתמיד תהיו מעודכנים בנעשה.


4. נסו להרחיב את הסדרי הראייה. אל תסכימו להיות רק הורה של גן המשחקים. כדאי לשקול פנייה לבית המשפט להרחבת הסדרי הראייה הקיימים, בעיקר כשהילדים כבר עצמאיים ואינם כפופים עוד לחזקת הגיל הרך. אם היחסים עם הצד השני סבירים, התנדבו להיות לפעמים "בייביסיטר" מחוץ להסדרי הראייה, או הציעו לקחת את הילדים לבילוי גם שלא בימים הרגילים.


5. מקום מגורים סמוך לילדים. מומלץ כי מקום המגורים יהיה סמוך לזה של ההורה המשמורן, גם אם הדבר דורש הקרבה מסוימת. כך יתאפשר לילדים כשיגדלו מעט להגיע אליכם באופן עצמאי וחופשי, גם מחוץ להסדרי הראייה הקבועים.


6. חישבו "מהראש" ולא "מהלב". התגברו על הכעסים, על המשקעים הכבדים ועל האגו. תקשורת סבירה עם ההורה המשמורן תסייע לבניית תקשורת חיובית וקרובה עם הילדים. לעומת זאת תקשורת קשה ובעייתית עם ההורה המשמורן תפגע באופן כמעט ודאי בקשר שלכם עם הילדים אשר יהיו מושפעים מן המתח ביניכם ומתחושותיו הקשות של ההורה המשמורן כלפיכם ויחושו מחויבים "לבחור צד". נוסף על כך, תקשורת חיובית עם ההורה המשמורן תקטין את ההתנגדות להרחבת הסדרי הראייה ואולי אף תישקל משמורת משותפת.


7. אל תתייאשו, אלה הילדים שלכם! הורים רבים המקבלים הסדרי ראייה מרגישים כהורים "סוג ב'" ולעתים אף "סוג ג'" אשר נמצאים מחוץ למעגל המשפחתי. חישבו מה הייתם מוכנים לעשות למען שלומם של הילדים שלכם, התעלמו מכל המכשולים והגורמים המפריעים בדרך, ואל תפסיקו לעשות.


כל הזכויות שמורות לעו"ד הילה בורנשטיין