מהי בדיקת אבהות?
מדובר בבדיקה פשוטה וקלה לביצוע המבוצעת בדרכים שונות לרוב באמצעות בדיקת דם או דגימת רוק. מדובר בבדיקה אשר עלויותיה אינן גבוהות, ולכן לכל מי שאינו מצוי בסבך המערכת המשפטית נדמה כאילו אם קיים חשש או חשד באשר לאבהותו או אי- אבהותו, הדרך לגילוי האמת פשוטה.
אלא כי במקומותינו, אין הדבר פשוט כפי שהוא נדמה.
הוכחת אבהות – רק באמצעות פנייה לבית המשפט
בישראל, על מנת שלבדיקת אבהות יהא תוקף משפטי, יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לבצע את הבדיקה.
הסיבה לקיומה של החובה לפנות לבית המשפט נעוצה בהלכה היהודית הקובעת כי ילד אשר נולד לאישה נשואה מגבר שאינו בעלה – הינו ממזר. וחשוב להדגיש – אף במקרים בהם מדובר באישה הפרודה מבעלה אשר אינה מתגוררת עמו עוד באותו בית, ואף במקרים בהם מדובר באישה המצויה בהליכי גירושין, כל עוד לא קבלה האישה את גיטה- ייחשב ילד שנולד מקשר עם גבר אחר- כממזר.
לכן, בית המשפט לענייני משפחה נוטה שלא לאשר בדיקות אבהות במקרים בהם קיים חשד לממזרות, זאת במטרה להגן על טובת הקטין או הקטינה פן יוטל עליהם כתם תמידי של ממזרות.
החשיבות המשפטית של הוכחת אבהות
להוכחת האבהות, מעבר למשמעות הרגשית הרבה לשני הצדדים ולתחושת הזהות של הילד או הילדה, משמעויות משפטיות מרחיקות לכת.
מזונות ילדים – במידה ותוכח אבהותו של אדם מסוים , יהא עליו לשאת במזונות הקטין ללא קשר למצבו המשפחתי של אותו אב, ליחסיו עם האם, או לעובדת רצונו להיות הורה. כלומר, אף אם אותו אב יטען כי הינו אב בעל כורחו וכי התבצעה גניבת זרע על ידי האם – יהיה חייב במזונות ילדו.
יוער, כי במקרים מסוימים בהם יוכיח האב כי הולך שולל על ידי האם וכי אבהותו נכפתה עליו, ניתן לזכות בפיצוי כספי מאת האם. יחד עם זאת חיוב האם בקנס אינו פוטר את האב מחובת מזונות הילדים.
הסדרי ראיה ו/או משמורת - הוכחת האבהות תאפשר לאב לקיים הסדרי ראייה עם הילד, ובמקרים מסוימים אף להיות הורה משמורן, כך למשל במקרה בו האם אינה יכולה בשל נסיבות מצערות לטפל בילד. הוכחת האבהות מקנה לאב מעמד כאפוטרופוס טבעי של הילד כלומר הזכות לקחת חלק בענייני בריאות, חינוך לדאוג לרווחת הילד ועוד.
ירושה - באם הוכחה אבהות –מכוח חוקי הירושה זכאים אותם בן או בת לחלק יחסי בירושת אביהם. אך ורק במקרה שבו ערך האב צוואה תקפה – תקבע הצוואה את זכאותו או אי זכאותו של הילד לירושת האב.
מתי בית המשפט ייטה לאשר עריכת בדיקת אבהות?
כאשר לא קיים כל חשש לממזרות, למשל כאשר מדובר באישה רווקה, ייטה בית המשפט לאשר בדיקת אבהות אף אם האב או האם מתנגדים מסיבותיהם לביצוע בדיקת האבהות, שכן טובת הילד היא שעומדת בראש ובראשונה בפני בית המשפט ומנחה את החלטותיו. כמובן שבמקרים בהם שני הצדדים מסכימים לבדיקת האבהות ולא קיים כל חשש לממזרות, יאשר בית המשפט את עריכת הבדיקה ביתר קלות.
חשוב לדעת כי בהתאם לחוק מידע גנטי, ניתן לחייב את האב לבצע בדיקת אבהות, למרות התנגדותו.
עמ"ש 40943-06-14 - זכותו של בן בגיר להכיר את אביו
לאחרונה דחה בית המשפט המחוזי בחיפה ערעור של אב, אשר בקש להפוך את החלטת בית המשפט למשפחה המחייבת את האב לבצע בדיקת אבהות. מדובר במקרה בו בן בשנות ה 30 לחייו אשר מתגורר בחו"ל, בקש לחייב את אביו המתגורר בישראל לבצע בדיקת אבהות שלא מנימוקים כספיים שכן אינו זכאי כמובן למזונות, כי אם מנימוקים גנטיים ומנימוקים הקשורים לזכותו של הבן לאזרחות ישראלית.
בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של האב וקבע כי בשל העובדה שאין חשש לממזרות (כיוון שאמו של הבן אינה יהודייה) גוברת זכותו של הבן לדעת מיהו אביו מולידו וכן האינטרס הציבורי לרדת לשורשי האמת ולמנוע מחלות גנטיות על פני זכותו של האב לפרטיות.
כדאי לדעת: רישום אבהות לאחר לידה
במקרה בו נולד ילד לבני זוג שאינם נשואים או למי שבחרו בהורות משותפת יש להקפיד לבצע את רישום האבהות בתוך שנה מיום הלידה לכל המאוחר, שכן בהתאם להנחיות משרד הפנים בחלוף שנה ייאלצו ההורים הטריים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לצורך הכרה באבהות.