לאחרונה הבחנתי כי חלק גדול מהפונים אליי הם כאלו שכבר מצויים בהליך פשיטת רגל, חלקם תקועים שנים רבות, חלקם איבדו את הדרך ולא משתפים פעולה, חלקם נזרקו מההליך ומנסים לחזור אליו וחלקם פנו אליי לאחר שההליך הסתבך בעיקר על רקע הכוונה למימוש הבית.


חלק מהפונים אינם מיוצגים, כאלו שחשבו שאפשר בלי עורך דין, חלקם יוצגו באמצעות הסיוע המשפטי ואינם מרוצים מהטיפול, וחלקם פשוט אינם מרוצים מעורך הדין שלהם או אינם סומכים עליו ברגע האמת בשלבים הקריטיים של ההליך, כאשר הבית בסכנה או כאשר התיק יוצא משליטה ועורך הדין אינו מצליח להגיע להבנות עם המנהל המיוחד או הנאמן ובית המשפט.


בחרתי להדגמה בשלושה מקרים שהגיעו החודש לשלבים קריטיים, בכולם המאמץ העיקרי מתמקד בבית המגורים, הנסיבות השונות והיקף התיק חייבו התאמה שונה בדרך הפעולה ובתוצאה המתבקשת, הגנה על בית המגורים או מאידך מינוף בית המגורים לצורך הצעת הסדר או בקשת הפטר.


המקרה הראשון: מושבניק בחובות עם משק חקלאי רשום בטאבו


מושבניק שהסתבך במיזם חקלאי, בחובות של חמישה מיליון שמתוכם אושרו חובות בסך 3.5 מיליון, מדובר בנחלה חקלאית, כלומר בית מגורים ושטחים חקלאיים. מאחר שהמשק רשום בטאבו חלה עליו הגנה כ"נכס תפוס", כלומר ניתן תאורטית למכור את הנכס כפוף לזכות הבעלים (החייבים) להמשיך ולהתגורר בבית עד סוף חייהם.


הלקוח הגיע אליי בשלב קריטי של ההליך לאחר שהוגשה בקשה למימוש הבית. מדובר במשפחה שהיא דור שלישי במושב וביקשו להילחם על הבית.


דרך הפעולה: הצטרפתי להליך שבוע לפני הדיון בהכרזת החייב פושט רגל, הדיון אמור היה להכריע גם בבקשת המנהל המיוחד למכירת הבית. ביקשתי מבית המשפט להימנע בשלב זה ממימוש הנכס ומהכרזת החייב פושט רגל ולאפשר לחייב להציע הצעת הסדר, בית המשפט הסכים לאפשר לחייב הזדמנות להציע הסדר, הצענו 400 אלף שקלים, לכאורה סכום נמוך ביחס לחובות, זאת מאחר שהצלחנו לשכנע את הנושים ואת בית המשפט כי בנסיבות העניין הנושים לא יצליחו לקבל סכום גבוה יותר במימוש כפוי.


הצגנו לנושים תחשיב שלפיו במימוש כפוי יימכר הנכס כתפוס כלומר בעליו ימשיכו להתגורר בו עד סוף חייהם ולכן שווי הנכס יצנח לסביבות 30%-50% משוויו, נוסף על כך יהיה צורך לשלם למנהל מקרקעי ישראל דמי הסכמה גבוהים בסביבות 30% משוי הנכס (שווי כפנוי). כלומר מרבית התמורה שתתקבל תעבור למנהל מקרקעי ישראל ולא לנושים.


לכך יש להוסיף את זכויות אשת החייב במחצית הנכס מאחר שאינה חייבת, מסים, הוצאות ושכר טרחת הנאמן. הצלחנו לשכנע את הנושים ברוב גדול כי אין היגיון לממש את הנכס וההסדר אושר.


המקרה השני: בני זוג עם נסיבות משפחתיות ובריאותיות קשות שצברו חובות משותפים


הגיע אליי זוג עם חובות משותפים בסך מיליון שקלים בעיקר כתוצאה מאשראי בנקאי. הזוג במצב בריאותי רעוע, הכנסות נמוכות ונסיבות משפחתיות קשות, אלא שהחייבים מחזיקים בית מגורים יקר באזור מבוקש שאותו קיבלו בירושה, בשווי מוערך של חמישה מיליון שקלים. כאשר הגיעו אליי הבנקים כבר החלו להתנפל על הבית, רשמו עיקולים והוגשה בקשה לכינוס הנכס בהוצאה לפועל.


בכינוס נכסים בהוצאה לפועל הבית יימכר במימוש כפוי, ישולמו 100% מהחובות כפי שמעודכנים בתיקי ההוצאה לפועל, כולל ריביות חריגות של הבנקים וריביות הוצאה לפועל, נוסף על כך ישולם לכונס הנכסים שכר טרחה גבוה בשיעור של 6%, כלומר מימוש יקר מאוד לצורך תשלום חובות מנופחים ושכר טרחה שמן מאוד לכונס הנכסים, כל זאת על חשבון היתרה שתישאר לחייבים.


הגשנו בקשה מהירה לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת רגל, בהליך מהיר שמצניח את החייבים הישר למנגנון ההסדר המוכר בפשיטת רגל ובכך להימנע מהצורך להתנהל בהליך פשיטת רגל, לאחר שהחייבים יצליחו לאשר את ההסדר יימחקו החובות ללא שהיו כלל בפשיטת רגל.


הצענו לנושים 50% מהחובות תמורת הסכמה לממש את הנכס כאשר היתרה תישאר בידי החייבים ותאפשר להם לרכוש דירה זולה יותר בסביבות שני מיליון שקלים. בדרך זאת יישארו לחייבים לפחות חצי מיליון שקלים יותר לעומת הליך כינוס נכסים כפוי בהוצאה לפועל.


דרך פעולה זו תחסוך בעליות המימוש כגון הוצאות ושכר טרחה, הקטנת החובות באמצעות הפחתת ריביות ובדיקת תביעות חוב, מכיוון שרק בפשיטת רגל ניתן להפחית ריביות ולבדוק מחדש את החובות, ותאפשר להם שליטה על הליך המכירה כדי למקסם את התמורה.


לכאורה פנטסטי ומתבקשת השאלה מדוע שהנושים יסכימו לוותר על חצי מיליון שקלים? התשובה אינה חד משמעית ובמסגרת דיון משפטי מעניין, לצורך ההפשטה אתמקד בשתי טענות עיקריות:


הגנה על הדירה כ"נכס תפוס"


מאחר שהבעלות בנכס רשומה בטאבו חלה הגנה על הנכס "כנכס תפוס". אמנם ככל שהנכס יקר נחלשת ההגנה המשפטית, הרי לא ראוי להמשיך להחזיק בבית מאוד יקר ולא לשלם חובות, ולכן החייבים מסכימים לוותר על ההגנה ובלבד שיישאר להם עודף מספיק בשביל לקנות דירה זולה יותר בסביבות שני מיליון שקלים.


הטיעון מתחזק כאשר מדובר בחייבים שאין כל סיכוי שיצליחו בעתיד לצבור הון עצמי ולקבל משכנתא, נוכח גילם, הכנסותיהם ומצבם הבריאותי לכן יש להבטיח שלאחר מימוש הבית תישאר להם יתרה לרכישת בית חלופי גם אם מדובר באזור יוקרתי כדי להשאיר את הילדים בסביבתם הטבעית.


זמן שווה כסף


ההסדר מציע לנושים לקבל את הכסף יחסית מהר. אם הנושים יתנגדו להצעה החייבים יעברו מההסדר המהיר להליך פשיטת רגל כאשר שאלת המימוש תידחה לפחות ב-18 חודשים ורק אז יחל הדיון המשפטי מחדש, כאמור זמן יקר.


המקרה השלישי: קבלן בניין שהסתבך בחובות


זוג בשנות ה-50, הבעל קבלן בניין שהסתבך בחובות של 1.2 מיליון שקלים, לאחר קיזוז ריביות ובדיקת החובות, אושרו חובות בסך חצי מיליון שקלים בלבד. לבני הזוג בית פרטי בשווי 2.5 מיליון שקלים ללא הגנה משפטית מפני מימוש מאחר שאינו רשום עדיין בטאבו.


דרך הפעולה: לכאורה מהנתונים עולה כי נוכח שווי הנכס וגובה החובות ניתן לכפות את מכירת הבית ולפרוע 100% מהחובות. בפועל ביקשנו לממש את בית המגורים במכירה עצמית ובכך לחסוך הוצאות ושכר טרחה גבוה, ומהתמורה שתישאר ממכירת הבית ישולמו 53% מסך כל החובות שאושרו, כלומר בסביבות 250 אלף שקלים.


הצלחנו לשכנע את הנושים ובית המשפט אישר את ההסדר. התוצאה היא שבידי החייב תישאר יתרה משמעותית לרכישת דירה זולה יותר ולמחיקת חובות וסיום ההליך בתוך זמן קצר עוד לפני שהחייב הוכרז פושט רגל.


הכותב הוא עורך דין המתמחה בתיקים מורכבים בפשיטת רגל ובהגנה על בית המגורים.