לעתים, המאבק המשפטי בין בני זוג, לא מסתיים בפסק הדין, משום שהצד שהפסיד נמנע מלפעול לפי הפסיקה. אזי, אמור הזוכה לנקוט צעדים למימוש זכויותיו. להלן יפורטו ההליכים שעל הזוכה ליישם, כדי לממש זכותו לפי פסק הדין, בהתאם למחלוקת, נשואת הדיון.


אכיפת גירושין


ככלל, גירושין מתאפשרים בהתאם להסכמת בני הזוג או עקב פסיקת בית דין רבני. בית דין רבני, שעניין הגירושין נתון לסמכותו הבלעדית, מנוע מלגרש את הצדדים בעצמו, היות ומסירת גט הינה פעולה רצונית של הצדדים. בית הדין יכול רק ללחוץ להתגרש באמצעות פסק דין המחייב גירושין.


כדי לצמצם מקרים שצד יסרב לגט למרות פסיקת בית הדין נחקקו מספר חוקים. הראשון קובע שאי מתן גט תוך ששים יום ממתן הצו של בית הדין, יאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לבקש מבית המשפט לכפות גט באמצעות מאסר.


משהתברר שהליך זה מרכב, חוקק חוק נוסף שהעניק לבית הדין סמכות להטיל על הסרבן קנס או מאסר, אולם לנפגע נשמרה זכות לבטל הסנקציה נגדו בבית המשפט העליון.


כדי לשפר את יכולת אכיפת בית הדין את פסיקתו, נחקק חוק נוסף (ב-1995), המאפשר לבית הדין להטיל על הסרבן הגבלות לרבות מניעת יציאה מישראל, מניעת דרכון או רישיון נהיגה, לסמנו כלקוח מוגבל בבנק ואף לאסרו עד לעשר שנים.


אכיפת תשלום מזונות אישה או מזונות ילדים


בנושאים אלה, לכשאחד הצדדים נמנע מלשלם את חובו לפי הפסיקה, יועבר הטיפול בגביית המגיע ללשכת ההוצאה לפועל. בשונה מהליכי הגביה הרגילים, לכשמדובר בגביית מזונות לא פותחת הלשכה הליכי חקירת יכולתו של החייב לשלם. במזונות, נדרש החייב לשלם את חובו גם אם איננו עובד ואינו משתכר.


אכיפת איזון משאבים ופירוק שיתוף: כאן, אם בית המשפט לא העביר את הטיפול ללשכה להוצאה לפועל, האכיפה תבוצע על ידי בית המשפט עצמו. החוק מאפשר לבית המשפט לאכוף פסק דין בתחום זה, בכל דרך הנראית לו יעילה וצודקת.


במסגרת זו רשאי למשל בית המשפט להורות שדירה השייכת לבעל תינתן לאישה, כשהבעל מסרב לשלם מזונות בהתאם לפסק דינו של בית המשפט.


אכיפה בנושא הסדרי ראיה: הבחנה בין שלושה מצבים


א) כשהורה מחזיר את הילדים להורה השני שלא במועד שנקבע בפסק דין, ניתן לפנות למשטרה בתלונה על הפרת צו שיפוטי.


ב) כשהורה נמנע מלקיים מפגשים עם הילדים או שמקיימם שלא במועד שנקבע בפסק הדין. כאן קצת קשה להכריח מפר, להתנהג כמתחייב. הרי לא תשלח ניידת משטרה כל אימת שהורה לא מגיע לפגישה, במטרה לאלצו לבא ולראות את ילדיו.


במצב כזה ניתן להגיש תביעה כספית נגד הסרבן בטענה שגרם להורה השני תשלום נוסף למטפלת ולכן לחייבו בתשלום מזונות גבוהים יותר.


ג) כשהורה מונע מההורה השני אפשרות לפגוש את ילדיו בהתאם לפסק הדין. במקרים דומים נהגו בתי המשפט לחייב את ההורה המונע לשלם בגין כל מניעה. לדוגמא, השופט סילמן חייב, אם שמנעה מהגרוש שלה לפגוש את בתם, לשלם קנס, וקבע שהכסף יצטבר בקופת חיסכון לטובת הקטינה. עוד הזהיר כי אם תמשיך האם במריה יטיל עליה קנסות נוספים ואף יוציא את הילדה מחזקתה.