ביולי 2016 נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014. מטרת החוק: "לסייע לבני זוג, להורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינויות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של הילדים".
מאבק משפחתי המתנהל בערכאה משפטית הינו מאבק אמוציונלי רב עוצמה בעל אופי הרסני ולעיתים דורסני במיוחד. צדדים למאבק העידו שבמהלכו לא שלטו בעצמם, אלא גרמו האחד לשני נזקים ללא תכלית. המחוקק הבין זאת ואת הגלום בדברי בית המשפט העליון: "שמשפט ומשפחה אינם בגדר ידידים קרובים זה לזה, המפגש ביניהם מתרחש בעתות של משבר במשפחה... גם בעתות משבר כוחו של בית המשפט מוגבל".
אילו הוראות כולל החוק?
כלומר, ספק אם המסגרת המשפטית היא הראויה, והיעילה לשמש אכסניה למאבקים משפטיים. למחוקק ברור, שיש ערך רב בשמירת יחסים טובים בין הצדדים לסכסוך המשפחתי ובעיקר כשמעורבים בו קטינים. לכן קבע המחוקק בין השאר:
טרם הגשת תובענה לערכאה שיפוטית בסכסוך משפחתי, תוגש בקשה ליישוב סכסוך, שבעקבותיה יוזמנו הצדדים ליחידת סיוע לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום. ההזמנה כמוה כהזמנה לבית משפט. מטרת הפגישות לאפשר הקשבה בלב פתוח לצד שמנגד, וכך להכיר את עמדותיו, טענותיו, פחדיו ורצונותיו. לפגישה הראשונה לא יצטרפו עורכי דין.
בתום הפגישה האחרונה יומלץ לצדדים כיצד להמשיך (לפנות לייעוץ, לגישור, לטיפול, להתגרש תוך שיתוף או להמשיך בערכאה משפטית), והצדדים ימסרו עמדתם תוך 10 ימים. במהלך 45 יום מיום הגשת הבקשה ליישוב הסכסוך (יחידת הסיוע רשאית להאריך ב-15 יום), ובעשרת הימים הנוספים, הצדדים מנועים מלהגיש תובענות בעניין הסכסוך.
למרות האמור, יוכלו הצדדים להגיש בקשות לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מהארץ, ולחילופין להגיש בקשה לסעד דחוף לפעולה רפואית בקטין, להנפקת דרכון לקטין, לקביעת מזונות ועוד. הבקשות יכתבו בתמצית ובקצרה ולא בלשון פוגענית.
המציאות המשפטית בישראל, שבה סוגיות כבדות משקל כמו, עגינות, מצב בן הזוג החלש לאחר הגירושין, הקשר בין מזונות לסיום נישואין ועוד, טרם מצאו פתרונן בחוק, הותירו מקום נכבד ל"חקיקה שיפוטית", והיא מלמדת, שעדיף לצדדים הליך של גישור ולו בגלל חוסר הודאות הקיים. דווקא לכן, מי שיבחר לסיים מחלוקות ללא ייעוץ משפטי צמוד, עלול להזיק לעצמו ללא תקנה.
למרות רצון המחוקק לשלב בחוק פתרון לבעיית "מרוץ הסמכויות", פתרון כזה לא שולב בחוק, ולמעשה "המרוץ" אף הוחרף. לפי ההסדר החדש, ככל שהצדדים לא יגיעו להסכם, הצד שהגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך, יהיה זכאי לבחור את הערכאה (בית משפט או בית דין) בה יידון הסכסוך.
היינו, לשני הצדדים יהיה עניין להקדים ולהגיש ראשון בקשה ליישוב הסכסוך. חשיבותה של הערכאה בה מתנהל הסכסוך (הכל בהתאם לנסיבות) ממחישה גם היא עד כמה ראוי וחשוב לוודא שצעדים ינקטו רק לאחר ייעוץ מקצועי של עו"ד.