בתאריך 07/09/2014 פרסמה רשות המסים נוהל גילוי מרצון. נוהל זה שמהותו הוא גילוי של כספים שנמצאים בין בישראל בין בחו"ל ולא דווחו לרשות המסים, בין על הון שלא דווח בהצהרת הון או הכנסות החייבות במס שטרם דווחו. נוהל זה רלבנטי בין לאדם שיש לו תיק במס הכנסה ובין שלאו.


נוהל זה אם יאושר מעניק חסינות מפני העמדה לדין פלילי, וכן אפשרות להביא את הכסף ארצה או להוציאו מתחת לבלטות ולהשתמש בו באופן חופשי, לעבוד איתו ולייצר הכנסות. כדאי לנצל הזדמנות זו מפני שרשות המסים מחלפיה מידע עם מדינת אחרות או רוכשת מידע שהודלף על חשבונות בנקים בחו"ל ובמדינות offshore למעשה החבל מתהדק, החסינות הבנקאית כמעט ולא קיימת בימינו, חוק איסור הלבנת הון למעשה כמעט וטשטש אותה לחלוטין.


החלטתם לדווח? מה השלב הבא?


יצאנו לדרך והחלטנו לחשוף את הירושה שקיבלנו לפני שלושים שנה. שכרנו את בא כוחנו, אספנו חומר וכימתנו את ההכנסה ואת ההון החייב בדיווח. חישבנו את המס והגשנו את הבקשה לרשות המסים. המתנו בדריכות ומתח עד שקיבלנו את האישור העקרוני מרשות המסים שמפנה אותנו לטיפול שומה מול פקיד שומה האזורי.


רשות המסים אמורה לבדוק שהיא לא באמצע חקירה כלפי אותו אדם שמבקש גילוי מרצון, כמו כן בודקים כי מקור ההון הוא לא נובע מעבירות פליליות או כתוצאה מעבירות מקור של הלבנת הון. מובן שכל הבדיקות נעשות בליווי מסמכים והצהרות עד כמה שניתן להשיג.


לאחר כל הבדיקות, המתח ושכר הטרחה ששולם מגיע שלב השומה הסופית. שלב החבות במס לרבות הפרשי הצמדה וריבית. אם החלטנו לחתום על ההסכם אנו מחויבים להעביר את המס תוך שלושים יום. אחרת, החותם נמצא בהפרת הסכם והוא לא יזכה בהבטחה כי לא יוגש נגדו כתב אישום פלילי.


לאחר חתימה על הסכם מול פקיד שומה, אץ רץ הלקוח להעביר את ההון שלו לחשבון הבנק שלו בישראל. אז, מתעורר לו פקיד הבנק ושואל שאלה תמימה למדי:


"שלום לקוח יקר, מה מקור הכספים שהפקדת בחשבון?"


והלקוח עונה "מה זאת אומרת מה מקור הכספים".


עונה הפקיד "אתה יודע יש את כל נושא הלבנת ההון צריך לתת לנו הסבר".


עונה הלקוח: "רגע אבל רק עכשיו נתתי את כל ההסברים לרשות המסים. שם שפכתי את כל הקרביים. הנה הוכחה יש לי הסכם חתום עם רשות המסים של גילוי מרצון." הלקוח חושב שהוא קיבל את חותמת הבד"צ על הכשר של הכסף.


מה עושים אם הבנק מסרב לקבל כסף מחו"ל למרות ההצהרה לרשות המסים?


אז זהו, שלא. וזוהי מטרת המאמר לבוא ולומר שבהחלט ייתכן שלא ייתנו בבנק להזיז שקל מהכסף שהבאת מחו"ל עבור הגילוי מרצון לצורך תשלום המס.


המפקח על הבנקים הורה לבנקים שהם צריכים לבדוק מה מקור הכסף. גילוי מרצון מול רשות המסים לא אמור לספק את הבנקים והם צריכים לבדוק בעצמם את מקור הכסף שאין בעיה של הלבנת הון.


אם לא יהיה הסבר מניח את הדעת אז הם לא יתנו להזיז שקל מהחשבון. הלקוח ייכנס להפרה מול רשות המסים וכל המאמץ נעשה לשווא. למשל, הלקוח טוען, מקור הכספים הם מירושה שקיבלתי מסבי לפני 30 שנה. ואז הבנק אומר לו בסדר, תראה לי צו ירושה. הלקוח מציג את צו הירושה, עדיין הבנק לא מרפה ומבקש שתוכיח שסבא שלך לא היה איזה עבריין בחו"ל שעשה את כספו בעבירות פליליות. כעת לך תוכיח שאין לך אחות.


לבדוק עם הבנק לפני שמתחילים בהליך גילוי מרצון


לכן עצה פרקטית היא לפני החתימה על הסכם גילוי מרצון או בטרם כניסה להליך של גילוי מרצון תפנה אל קצין הציות הראשי של הבנק, מעין רולינג בשאלה "אם אני אביא את הכספים הללו לישראל, האם אוכל למשוך אותם מהחשבון". שיבקש ויבדוק כמה שהוא רוצה בטרם מעבירים כספים ולקבל ממנו הסכמה בכתב. לא להסתפק בהבטחה של מנהל הסניף שיהיה בסדר, אל תדאג תעביר אתה כספים אלינו לסניף ויהיה בסדר.


כל נושא של הלבנת ההון זה מעבר לסמכותו של מנהל הסניף. כבר קרו מקרים שמנהלי הסניף בכבודם ובעצמם הגיעו לבתים של "העולים החדשים" והבטיחו שיהיה בסדר ולאחר מכן הכסף תקוע בחשבון מפני שלאחר שהוא הגיע ביקשו הסברים.


מן הראוי לקרוא למפקח על הבנקים ולרשות המסים ולתאם בניהם את כל נושא גילוי מרצון והעברת הכספים לישראל תוך בחינה של נושא הלבנת ההון. אחרת כל פרויקט הגילוי מרצון יכול להאט ולעצור, וחבל שכל המהלך הזה יירד לטמיון במקום להביא את הכסף לישראל שיתחיל לייצר הכנסות ויושקע בתשתיות ויצירת מקומות עבודה.


כמו כן התנהגות זו יכולה לגרום לאנשים תחילה לרוקן את הכספים בחשבונות בנק בחו"ל ולנסות ולהעבירם בדרכים שהן הרבה יותר מסוכנות מבחינת חוק איסור הלבנת הון. אז מה הועילו חכמים בתקנתם, שניסו למנוע העברת כספים דרך הבנקים ויגרמו לכך שיעבירו אותם בהברחות או בדרכים אחרות.


מאת שלמה תורג'מן עו"ד (רו"ח)