חברות הביטוח "מרדימות" את המבוטחים, כי זה שווה להן הרבה כסף. בצורה כזאת, חלק מהתביעות יתיישנו כי עורכי הדין של המבוטחים לא ישימו לב, או לכל הפחות, כשהכסף בידיים שלהם הוא צובר ריבית.


לפני מספר שבועות התראיין בועז נחמד, בן 51, הידוע כגורו של חברות הביטוח. הוא סיפר שהוא מבצע סימולציות עם טלוויזיה במעגל סגור, ומלמד שפת גוף, טון דיבור ואפשרויות שכנוע. הוא סיפר על טכניקת Good Guy Bad Guy והודה שהוא מנחה את חברות הביטוח להפעיל טכניקות של השוטר הטוב והשוטר הרע.


אבל גם מבוטחים יכולים להעמיד פנים ולהשתמש במניפולציות. הכלל הראשון הוא לא להראות לחץ. חברות הביטוח מזהות לחץ של המבוטח לכסף מקילומטרים, ולכן משחק הפוקר חייב להיעשות ולהיראות. Good Guy Bad Guy? אפשר שזה יבוא גם מהצד של המבוטח עם עו"ד. אחד מהם יהיה הרע, אחד הטוב.


אל תראו לחץ


אל תתנו לביטוח להתיש אתכם. הגישו תביעה. תובע שמגיש תביעה על סך של 100,000 שקלים בתביעה כספית רגילה צריך לשלם אגרה של אחוז ורבע ממנה, כלומר 1,250 שקלים. בתביעת גוף הסכום לאגרה הוא מחצית ממנה, גם אם התביעה היא על 250,000 שקלים.


הגישו תביעה ואלצו את חברת הביטוח להקדים את תביעתכם לראש התור. אין פירוש הדבר שאתם מוותרים על פשרה מראש. נהפוך הוא: חברת הביטוח פעמים רבות תנסה פשרה כדי לחסוך בהוצאות, וככל שיהיה הסכם אפשר יהיה להודיע לבית המשפט או למחוק את התביעה.


זהו אפשרות לתביעה ייצוגית


ככל שאתה בעל כישורי משא ומתן גבוהים יותר, כך תשיג תוצאה רצויה טובה יותר. בהקשר הזה ראוי לזכור כי יש לך הרבה מה להרוויח, אבל לחברת הביטוח יש הרבה מה להפסיד. מבוטח הוא בדרך כלל חלק מקבוצה של אנשים מבוטחים בעלי אינטרס דומה. מבוטח שטוען להטעיה או פרשנות שגויה של הביטוח יכול להפחיד את נציג החברה כי מדובר בעילה לתביעה ייצוגית ולהפעיל בכך לחץ על החברה.


אם מבוטח עלה על טעות באופן חישוב הגמול ששולם למבוטחים, המתבססת על פרשנות שגויה, טקטית כדאי לו להעמיד את החברה במקומה "ולהזכיר" לה כי הוא יכול להפוך לתובע ייצוגי וכי בית המשפט עלול לאשר את התובענה כייצוגית, ולקבוע כי היא הפרה את החוזה עם המבוטחים, אפילו עד כדי הטעיה של המבוטחים. המשמעות לחברה היא כבר הרבה יותר קריטית מהפסד למבוטח בודד.


פנייה לתקשורת


חברות הביטוח חוששות מפרסום רע, ולכן במקרים רבים ניתן להציף פרסום בעיתון. אסור לאיים, והקו הוא לעתים דק, אבל התנהלות נבונה יכולה לעשות את ההבדל. צריך להדגיש שלא מדובר באיום, ושהפרסום הוא בחסות צורך הציבור לדעת.


הצטיידו בחוות דעת


חוות דעת הכרחיות כדי להגיש תביעה, אבל בעוד המומחים של התובעים באים לקראת התובעים, המומחים של חברות הביטוח יקרים יותר. חברות הביטוח יודעות זאת, ומשקללות להצעת הפשרה גם את הכספים שהן ייאלצו לשלם למומחה הנגדי, ולכן יציעו יותר לסילוק פשרה.


הכירו מנגנוני פיקוח


לא רק חברת הביטוח יכולה להתיש את המבוטח. גם המבוטח יכול לעשות זאת ואפילו להלך עליה אימים: מעבר לכלי תקשורת, קיימים גופים סטטוטוריים, גופים בעלי יכולת ביקורת על חברות הביטוח, כמו המפקח על הביטוח באוצר ומבקר הפנים של החברה.


טכניקת השהיית מו"מ


כשהמו"מ עולה על שרטון, לא צריך להרים ידיים. במקום שנציג הביטוח ירים ידיים ויגיד שהוא מגיש כתב הגנה כי הפערים גדולים, כדאי לקחת פסק זמן. לנסות בנקודת זמן זו לקבל הפנייה לבדיקה חדשה או להביא מסמך רפואי עדכני שינסה להוציא את עגלת המו"מ מהבוץ התקוע. גם אם אין בה ממש, לעתים מסלק התביעות ישתמש בה כדי להעלות ההצעה תוך שמירה על כבודו האבוד.


היזהרו מחוקרים


אתה מעלה טענה ומצפה שחברות הביטוח לא יבדקו אותה? הן עושות את מה שהן יודעות לעשות ובתוך זה הן שולחות חוקר. העניין הוא שבנקודה זו אתה עשוי לנפק לחוקר עובדה מיותרת שלאחר מכן תישכח, ואם לא תחזור עליה בזמן מתן עדותך, יאמרו כי קיימות סתירות בעדותך. לכן, ההמלצה הגורפת של עורכי הדין היא לא להיפגש עם החוקר.


אגרות


מנגנון האגרות בבית המשפט הוא מתוחכם. החוק מאלץ את הצד המפסיד לשאת בהן בסופו של דבר, ולא מדובר בסכומים מזעריים. האגרה בתביעת גוף במחוזי יכולה להגיע עד לכמעט 50,000 שקלים. חברות הביטוח יודעות זאת, ולכן מעדיפות לפעמים לשלם את הסכום למבוטח ולחסוך את הסיכון שבפסק דין.


שכר טרחת עו"ד


גם לחברות ביטוח הייצוג בבית המשפט עולה, והרבה. חברות ביטוח אינן יכולות לשכור שירותיו של עו"ד שאינו מוכר ובר יוקרה. שכר טרחתו בהתאם. מבוטח שמודע לנקודת תורפה זו יידע לתזמן את ניהול המו"מ לנקודה הקריטית שלפני הייצוג. גם כאן, החברה תשקלל את שכר הטרחה שהיא צריכה לשלם לעו"ד מטעמה, ולכן תציע למבוטח אפילו מעבר ממה שמגיע לו.


אם חשבנו שחברות הביטוח דורסות, חזקות ומיומנות, והן שקובעות את הכללים, מתברר שעולם המו"מ שבין מבטח למבוטח הוא יותר סימטרי.