.jpg)
אם חייב סבור כי אכן תיק ההוצאה לפועל אשר נפתח נגדו שלא בצדק ולצדו עומדות טענות המקנות לו הגנה עליהן ארחיב בהמשך, הוא רשאי להגיש כתב התנגדות, הנקרא בשפה המשפטית "התנגדות לביצוע שטר".
בעקבות פתיחת תיק הוצאה לפועל מכוח שיק או שטר שחולל, נשלחת לחייב אזהרה מאת לשכת ההוצאה לפועל. באזהרה זו מפורטים שמו של הזוכה, תאריך הפתיחה, סכום החוב ונתונים נוספים אודות תיק ההוצאה לפועל. באמצעות אזהרה זו, מוזהר החייב כי במידה ולא יסלק את חובו באופן מלא או באמצעות צו תשלומים עלולים להינקט נגדו הליכי גבייה ועיקול, במסגרת תיק ההוצאה לפועל.
ישנן סיטואציות בהן עומדות לטובת החייב טענות הגנה משפטיות, אשר יכולות לבוא במסגרת התנגדות החייב, כאשר בהגשתה במועד, יש בה כדי לעצור את מרוץ הזמן ואת נקיטת הליכי הגביה כנגד החייב.
החוק מקנה לחייב מספר טענות הגנה אפשריות, אותן הוא יוכל לטעון במסגרת כתב ההתנגדות. טענות ההגנה האפשריות הן:
כישלון תמורה – החייב יכול לטעון כי אומנם, אכן מסר שיק לזוכה אך לא קיבל כל תמורה בגינו או קיבל תמורה חלקית בגינו, אותה ניתן לקצוב.
השיק נגנב – החייב יכול לטעון כי השיק שייך לו, אך נגנב ממנו ולא הוא זה שמסר את השיק לזוכה.
זיוף - החייב יכול לטעון כי השיק שייך לו אך זיופה חתימתו.
הגשת ההתנגדות
לכל הליך בלשכת ההוצאה לפועל יש טופס מיועד ובלעדיו לא ניתן יהא להגיש כל בקשה, כך גם להליך ההתנגדות לביצוע שטר. לכתב ההתנגדות אנו מצרפים את כל האסמכתאות המגבות ומוכיחות את טענותינו וכן מצרפים תצהיר אשר מאמת את כל הטענות המפורטות בכתב ההתנגדות. ההתנגדות תוגש בלשכת ההוצאה לפועל בה נפתח תיק ההוצאה לפועל כנגד החייב.
למועד הגשת כתב ההתנגדות יש חשיבות עליונה, התנגדות אשר תוגש בזמן, קרי, 30 יום מיום קבלת האזהרה, תקנה לחייב כאמור עיכוב הליכים אוטומטי. במקרה וכתב ההתנגדות לא הוגש בזמן, יש להגיש בנוסף לכך בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות, המגלה טעם סביר להגשת ההתנגדות באיחור ואולם, בנסיבות אלו לא יינתן עיכוב הליכים אוטומטי והינו תלוי בהחלטת בית המשפט. משכך, ישנה חשיבות עליונה להגשת התנגדות החייב במועד.
כאן המקום לציין כי הצעד הנכון ביותר הוא לפנות לעורך דין המתמחה בתחום ההוצאה לפועל, לצורך ייצוג או לכל הפחות לכתיבת כתב ההתנגדות וזאת על מנת לצמצם לכל היותר את הסיכויים לדחיית התנגדות.
ומה לאחר הגשת ההתנגדות?
בהליך מסוג זה לחייב לא קיימת זכות התגוננות אוטומטית מפני התביעה שהוגשה כנגדו ועל כן נקבע על ידי בית המשפט דיון מיוחד, דיון בהתנגדות ובעצם ההחלטה האם לאפשר לחייב להביא את גרסתו במסגרת התיק האזרחי, או אם לאו.
במהלך הדיון בהתנגדות, נחקר החייב על טענותיו העולות מהתצהיר שהוגש בתמיכה להתנגדות ובהתבסס על חקירה זו מחליט בית המשפט האם יש יסוד ובסיס להגנתו. באם כן, יאפשר לחייב להוכיח את טענותיו בהליך משפטי.
מאידך, באם בית המשפט קובע כי אין משום הגנה בטענותיו של החייב ומחליט לדחות את ההתנגדות, תיק ההוצאה לפועל יחזור להתנהל במסגרת לשכת ההוצאה לפועל וכל ההליכים אשר הוטלו על ידי הזוכה, באם הוטלו, ימשיכו כסדרם.
יש לומר כי לרוב בתי המשפט אכן מקבלים את טענותיו של החייב בהתנגדותו ומאפשרים לו את "יומו" בבית המשפט, אלא אם סבור בית המשפט שאין בטענות החייב ממש ולמעשה התנגדותו עולה כדי "הגנת בדים", קרי הגנה שלא תוכל להתקיים במסגרת ההליך עצמו.
ככל שהתקבלה ההתנגדות, יועבר התיק לדיון בסדר דין מתאים בבית המשפט, ככל תיק תביעה, אשר הוגש מלכתחילה כתביעה ויתנהל לפי יסודות דיני השטרות.
משרדנו מתמחה בתחום ההוצאה לפועל, לרבות ייצוג חייבים וזוכים, לתיאום פגישת ייעוץ, ניתן ליצור קשר עם משרדינו.
מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, ויש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני ההוצאה לפועל ובדיני שטרות, בטרם קבלת החלטות.
מאת עו"ד טרנובסקי שרית
.jpg)
