ברוב המקרים, העלייה באחוז המתגרשים נובעת משינוי באורחות החיים והמשפחה. בעבר הנשים היו נשארות בבית ומגדלות את הילדים בעוד הגבר היה עובד ונחשב למפרנס העיקרי. כיום חל מהפך של ממש במעמד האישה: נשים הן הרבה יותר עצמאיות, מסוגלות להשתכר בעצמן ויכולות לשרוד את הפרידה מבחינה כלכלית.


כך במקרים שמתגלעות מחלוקות בין בני זוג שעליהן לא ניתן לגשר, חוסר ההתאמה יחד עם אורח החיים המודרני מוביל בסופו של דבר לגירושין פעמים לא מעטות ,ובעשור האחרון ניתן לראות פערים הולכים וגדלים בין אחוז הנשים המבקשות לפתוח בתהליכי גירושין לבין אחוז הגברים, כאשר הנשים מובילות במספר הבקשות באופן מובהק.


תהליך מורכב, ולעתים גם לא הוגן


תהליך הגירושין הוא מורכב ולא פעם רווי במחלוקות. תיקי גירושין רבים מגיעים לבתי המשפט לדיני משפחה, שם נדרש להכריע בסוגיות כמו משמורת, חלוקת הנכסים וכן בסוגיית תשלום המזונות.


ולמרות זאת כיום, הנשים יכולות להגיד זאת בפה מלא, וממקום של עוצמה וחוסר חשש לעתידן: על אף השינוי באורחות החיים החוק נותר בעינו ולא פעם קיימת נטייה ברורה לטובת האישה, אף ללא בחינה מעמיקה, ונטייה זו אינה הוגנת ולא פעם מובילה לחוסר איזון ואיתו לחוסר יכולת של הצד הגברי בפרשה להמשיך בכבוד אל עבר פרק חדש בחייו, מבלי לקרוס כלכלית.


תשלום מזונות לפי דין אישי: שריד לתקופה קדומה


על פי סעיף 3א' לחוק לתיקון דיני משפחה, על ההורה לשלם את מזונות ילדיו לפי הדין האישי שחל עליו. באשר ליהודים, הרי הדין האישי נובע מהמשפט העברי.


בהתאם למשפט העברי, זהות משלם המזונות היא האב ומדובר בכלל יסוד של ממש, כאשר תשלום המזונות נעשה בעבור צרכים הכרחיים ומתחלק לשלוש קבוצות גילאים. חובת תשלום המזונות חלה על האב באופן אבסולוטי ותימשך עד לגיל 18 מכוחם של דינים דתיים, וביניהם דין תורה, דין הרבנות הראשית תש"ד ודין צדקה.


אם נפשט את הדברים, הרי תשלום המזונות מוטל על האב בהתאם לדיני ההלכה והדת היהודית. האב חייב בתשלום מזונות עבור כל ילדיו שנמצאים מתחת לגיל 18, כאשר עליו לשאת בעול ובנטל התשלום לבדו. סכום המזונות נקבע בבית המשפט, ללא צורך בהוכחה. הסכום מינימלי עבור כל ילד עומד על 1,400 שקלים ומשמש לצרכים הכרחיים.


נוסף על כך, על האב גם לדאוג לקורת גג עבור ילדיו, ולשלם סכום נוסף אשר גובהו נגזר מגובה המשכנתא או השכירות שהאם משלמת. כמו כן, במקביל לתשלום המזונות, על האב גם להיות שותף להוצאות השוטפות כגון חינוך, בריאות והלבשה באופן שווה עם האם.


זה המקום לציין כי על פי המשפט האזרחי, משמע עבור תיקי גירושין של זוגות לא יהודים, האם שותפה לתשלום המזונות והסכום נגזר מהכנסותיהם של שני ההורים.


איתרע מזלך ואתה גבר יהודי: תשלם הרבה יותר מזונות לעומת כל גבר אחר


למרות ההכרח בתשלום מזונות והדרישה מהאב להיות שותף להוצאות הכרוכות בגידול ילדיו, שיש בהן מן הצדק, אין זה מן הצדק שחוק המזונות נסמך על המשפט העברי בכל מקרה המערב זוג יהודי - ולו רק בשל העובדה שאינו עדכני או מתאים לרוח התקופה.


בעבר היה זה לגיטימי, נשים לא היו יוצאות לעבוד ולא היו יכולות להשתכר בכוחות עצמן. אולם כיום ישנן נשים שמרוויחות אף יותר מהגברים שחיו לצדן, מה שלא בהכרח משפיע על הסכום המזונות שאותו האב צריך לשלם בעת הגירושין.


ישנו קושי ממשי של גברים להתרומם לאחר הגירושין


החוק היבש אשר נוטה לא פעם לטובת האישה באופן אוטומטי, מעניק גם ברוב המקרים לנשים את הזכות לדירת המגורים המשותפת, לעומת אחוז קטן יותר של גברים שלהם ניתנת הבעלות בדירה. למעשה, ישנה מגמה הולכת וגוברת של גברים אשר בתהליך הגירושין מוותרים על הדירה מיוזמתם, מתוך הכרה בטובת הילדים, אם ישנם, ואף בשל הצורך שלהם להקטין את דמי המזונות החונקים, היות שמהלך זה מקטין פעמים רבות את גובה התשלום החודשי.


כתוצאה מכך, לא פעם גברים מתקשים להתרומם מבחינה אישית וכלכלית לאחר הגירושין. כאשר אין להם זכות לבעלות על בית, הם צריכים לשלם מזונות גבוהים וכן לשלם את הוצאות הדירה השכורה ואת הוצאות המחייה שלהם עצמם, הרי אין להם קרקע יציבה ומבוססת לצמיחה ולהמשכיות. חוסר האיזון הנוצר מקביעת המזונות בהתאם לדין האישי מוביל לא פעם לתחושה של מרמור, לניתוק של האב מילדיו, היות שהוא אינו יכול לכלכל את שהותם אצלו, כל שכן לארח אותם בביתו.


במקביל, יותר ויותר נשים מבינות היום שאכן ישנו קושי אמיתי של גברים גרושים לחיות בכבוד וישנו גם שינוי במגמה זו, שבמסגרתו נערכות פשרות יותר בריאות עבור כל המעורבים בתיק הגירושין.


מה ביכולתך לעשות?


על גברים לאחר גירושין מוטלות חובות רבות, אולם גם עומדות לרשותם זכויות. כדי לממש זכויות אלו יש לפנות לעורכי דין המתמחים בדיני משפחה. יצירת קשר עם עורכי דין בעלי ניסיון ובקיאות בחוק ובפסיקה, יכולה להוביל למימוש זכויותיך במלואן.


לסיכום, דע שהחיים לא חייבים להיות אפורים. יש הרבה שניתן לעשות בנדון, וככל הנראה זה הזמן לעשות זאת.