תביעות הגירה רבות מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה, על ידי אחד מההורים המעוניין להגר עם ילדו הקטין אל מחוץ לגבולות ישראל, וזאת משום שאסור לו לעשות זאת ללא הסכמת ההורה השני. מנגד, אצל ההורה שנותר בישראל הולך וגובר החשש מהמרחק שייווצר בינו לבין ילדו, וכשהיחסים עם הגרוש או הגרושה מעורערים, אזי עולה אף החשש שכוונות ההורה המהגר אינן טהורות ו"מלחמת ההגירה" נכנסת להילוך גבוה; הכל כמובן בשם "טובת הקטין". הטכנולוגיה המאפשרת כיום קשר רציף בשיחות וידאו לא ממש מרגיעה, והפסקת אש לא נראית כאן.
מיליוני שיחות סקייפ מתבצעות מידי יום, ושיחות המתקיימות באמצעים נוספים כמו פייסבוק וואטסאפ מאפשרות אף הן שיח רצוף גם ממרחק וגם באופן חזותי. למרות זאת, כאשר ההורים גרושים ואחד מהם מבקש להגר עם הילד לחו"ל, רוב ההורים שפגשתי, סירבו להשלים עם המרחק הצפוי, חששו לשלומו של הילד בניכר ומניתוק או התרופפות הקשר, ולכן, הביעו התנגדות ליציאה מהארץ של ילדם בבית המשפט.
האם ההגירה לאחר טראומת הגירושין יכולה ליצור טראומה נוספת?
הסדרי הראייה, הנקבעים בעת תביעת גירושין, מאפשרים קשר רציף ושמירה על המסגרת ההורית, עד כמה שניתן, כך שהילד ממשיך לקבל את אהבת שני ההורים. אולם בתביעות הגירה, בהן נדונה בקשה של אחד הצדדים להגר עם הילד לחו"ל, החשש המרכזי של ההורה שנותר בישראל, בדרך כלל, הוא מניתוק או התרופפות הקשר, חשש שמשחק תפקיד מרכזי ברוב תביעות ההגירה, ובעיקר במקרים בהם הגירושין היו מלווים בהליך טעון וקשה.
לאחר הליך גירושין, הילד עלול להרגיש לא יציב, פגיע ורגיש יותר לשינויים, בעיקר כשמדובר בשינויים גדולים כמו מעבר לארץ אחרת. ההורה שמתנגד להגירה יטען לרוב שטובת הילד היא להישאר בארץ, במסגרת המוכרת, ולא להכניס את הילד לטראומה נוספת, דבר העלול לערער את מצבו הנפשי.
אילו פרמטרים ייבחן בית המשפט במסגרת הליך תביעת ההגירה?
במסגרת הליך תביעת ההגירה, הילד יעבור בדיקות מעמיקות לגבי מצבו אשר ייערכו על ידי מומחים כגון: פסיכולוג ילדים מומחה, עובדים סוציאליים ועוד, כאשר הם מהווים חלק בלתי נפרד מבירור התביעה.
בדיקות אלו נועדו לסייע לבית המשפט להחליט האם הילד בשל למעבר ומסוגל לו, עד כמה הקשר בין הילד להורה השני טוב, עד כמה הוא יציב נפשית, עד כמה הוא חסין ועצמאי ועוד.
סיבת ההגירה נבדקת אף היא, כאשר במידה ומדובר ברצון לא מבוסס לחולל שינוי אחרי הגירושין, בית המשפט יכול לדחות את תביעת ההגירה. אולם, במידה ומתברר כי מדובר על רצון מבוסס, כגון חזרה למולדת, בית המשפט עשוי לאשר את התביעה. כמובן שרכיב משמעותי הוא היכן נולד הילד, והיכן גדל רוב שנות חייו עד למועד תביעת ההגירה.
יש לך שאלה?
בית המשפט יתחשב לעיתים, במקרים בהם הילד פגיע יותר, בדעת הילד בהתאם לגילו ולפי מידת בגרותו, בעת דיון על תביעת הגירה שהגיש מי מההורים. סיבות שונות נוספות יכולות להשפיע על החלטת בית המשפט וגם מקרה שלכאורה נראה ברור, כמו הצעת עבודה חדשה ומבטיחה או הקמת תא משפחתי חדש בחו"ל, התביעה יכולה להישלל במידה וההורה לא הוכיח כי מיצה את כל אפשרויות החיפוש אחר משרה דומה בארץ, וכי יש מניעה אמיתית מהמשך ביסוס חייו בארץ – בסביבת חייו הטבעית של הילד ללא טלטולים מיותרים.
לכן, עת שעולה שיקול של הגירה לחו"ל עם קטין שיש לו הורה נוסף בישראל, ובטרם הגשת תביעת הגירה, יש להתייעץ עם עו"ד לענייני משפחה שמבין היטב בתחום הגירת ילדים, על מנת לנתח לעומק את טובת הילד בהקשר זה ואת סיכויי התביעה.
.jpg)
.jpg)
