הליך הגישור הפלילי הינו הליך של מו"מ בו הצדדים מתדיינים בפני שופט לאחר שהוגש כתב אישום, על מנת להגיע להסדר טיעון. נאשם שמסכים להליך זה לא יכול לצאת זכאי בהליך גישור.
כדי לקיים גישור נדרשת הסכמת כל הצדדים: התביעה, ההגנה ובית המשפט
הצורך של הפרקליטות ורשויות התביעה לקיים גישור, מגיע מתוך הרצון לסיים תיקים ביעילות ומהירות כאשר האינטרס הציבורי מכתיב את גבולות הגזרה במסגרת המו"מ.
התביעה לא עורכת גישורים עם נאשם ללא עורך דין, וזאת משום אותה הבנה כי נדרש להליך זה אדם המחזיק ביכולות והידע הדרושים כדי להעריך נכונה סיכונים כמו גם את הסיכויים. כאשר הצדדים מצויים לפני הליך הוכחות, לעיתים נעשה שימוש בהליך גישור, וזאת כדי ללחוץ על צד להסכים לסיום התיק, בטרם חקירות העדים.
מהן הזכויות של נפגע עבירה בקיום הליך גישור פלילי?
בכל הקשור לנפגעי עבירה בזמן הליך הגישור, קיימות עבירות שבהן לנפגע העבירה קיימת הזכות להביא את עמדתו בטרם קבלת הסדר שאליו הגיעו הצדדים כתוצאה מקיום הליך זה.
במהלך ניהול ההליך הפלילי בעניינו, חשוב שהנאשם יוותר במצב שמאפשר לו להגיע להסדר מקל, כך שיבצע באמצעות עורך דינו הערכה נכונה של הסיכונים והסיכויים שלו.
כיצד משפיע הליך הגישור הפלילי על הנאשם בעבירה?
ניהול של דיוני גישור לאחר חקירות העדים יביא להגבלה ביכולת להגיע להסדר טוב עבור הנאשם וזאת בהנחה שעדים אלה אכן הפלילו אותו במהלך מתן העדות. ניהול מו"מ במסגרת גישור פלילי, כמו גם ביתר ההזדמנויות בהן מתבצעת התדיינות בין הצדדים, הינו חשוב מאוד לנאשם.
האחוז הגבוה של הסדרי טיעון בישראל רק מגבירים את ההבנה באשר לצורך להתנהלות נכונה מול רשויות התביעה. הצורך עולה עוד בבקשה לסגור את התיק בטרם ההחלטה על הגשת כתב אישום, בניהול שימוע בעבירות פשע, ובעת ניהול ההליך הפלילי באשר לאפשרות להגיע להסכמה עם התביעה בהסדר, אם במסגרת של התדיינות ישירה ואם במסגרת של הליך גישור.
הליך גישור צריך להיעשות רק בתנאים המתאימים
כל האמור לעיל אינו עומד בניגוד לצורך להילחם על חפותו של נאשם הזועק בדבר אי אשמתו, והחובה של הסנגור לפעול באמצעות התייעצות שוטפת אל מול הלקוח ובהתאם לרצונותיו.
השופט שמנהל את הגישור בין הצדדים אינו משמש בתור מי שמברר את אשמת הנאשם בתיק העיקרי. כשיש צורך בהליך הוכחות, הרי שהתיק חוזר אל שופט שלא נחשף לחומר, כך שההליך יתנהל ללא משוא פנים ו/או דעה מוקדמת הנובעת מהגישור.
