.jpg)
סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי במקרה בו הורשע נאשם ויש מקום ליתן צו שירות לתועלת הציבור או צו מבחן, רשאי בית המשפט לבטל את ההרשעה. מדובר בחריג לכלל לפיו כאשר נמצא אדם אשם בעבירה הוא יורשע.
בית המשפט מוסמך לבטל הרשעה, מבלי לבטל את הממצאים בהכרעת הדין ואת המסקנה המשפטית שהנאשם עבר את העבירה בה הורשע, או עשה את המעשה נשוא האישום וזאת על מנת לאפשר לו לנקוט בסנקציה עונשית "ללא הרשעה".
ודוק מדובר בחריג לכלל לפיו נמצא כי הנאשם ביצע עבירה ירשיעו בדין, עם זאת, הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני תנאים: אם ההרשעה תפגע בשיקומו של הנאשם באופן חמור וכן אם סוג העבירה מאפשר זאת מבלי לפגוע בשיקולי הענישה האחרים.
מדובר במקרים חריגים במיוחד בהם נתון לבית המשפט שיקול דעת להחליט האם עלול להיווצר פער בין הפגיעה באינטרס הציבורי הטמון בהרשעות לבין הפגיעה בנאשם שנסיבותיו האישיות יפגעו פגיעה חמורה וחרף אשמתו הוא לא יורשע.
בית המשפט ייתן צו ללא הרשעה, צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, בתנאי שקיבל תסקיר של שירות המבחן. חובתו של הסנגור להכין את הנאשם טרם הוא ניגש לשירות מבחן, כדי לקבל תסקיר חיובי. לעתים נאשמים אינם מצליחים להעביר את המידע כפי שצריך, ומכאן נובע תפקידו של הסנגור להכין את הנאשם, על מה להשים דגש ומה אינו רלוונטי.
בית המשפט יחליט בהתאם לשיקולים הבאים: האינטרס הציבורי, התועלת בהרשעת הנאשם, עבר פלילי, חרטה בעת ביצוע העבירה, גיל, נסיבות וחומרת העבירה, מצב בריאותי, מצב משפחתי וכדומה.
מבחן ללא הרשעה
להעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן מבלי להרשיעו, אף על פי ש"האישום הוכח". השיקול העיקרי באי הרשעה הוא שיקום הנאשם וסוג העבירה שבוצעה ועוד, בין היתר: חומרת העבירה, האפקט הציבורי של ההרשעה, גיל, מצב בריאותי, מוצא משפחתי. בית המשפט יורה על צו מבחן בהסכמת הנאשם ולאחר קבלת תסקיר של שירות המבחן.
של"צ: שירות למען הציבור (סעיף 71א לחוק העונשין)
כאמור מדובר באינטרס הציבורי מול נסיבותיו האישיות של הנאשם. על הנאשם לבצע מספר שעות כפי שהומלצו על ידי שירות המבחן ונקבעו על ידי בית המשפט לטובת הציבור במשך שנה, וזאת לאחר שעות העבודה של הנאשם / בשעות הפנאי, ללא שכר, כך למעשה לא נפגע פרנסתו של הנאשם. סך הכול, מדובר בעונש חברתי, עזרה וסיוע לזולת.
עונש של פיקוח קצין מבחן ו/או הימנעות מהרשעה והוטל עונש של שירות למען הציבור והתחייבות להימנע מביצוע העבירה, תקופת ההתיישנות הינה 5 שנים מיום מתן פסק הדין ולא חלה על הרישום הפלילי תקופת התיישנות. כדי לקצר את תקופת ההתיישנות יש לפנות בבקשת חנינה לנשיא לצורך קיצור התקופה מנימוקים כלכלים, סוציאליים, רפואיים ועוד.
